|
|
עמוד:98
s נםוליאון אמר : "מייחסים לי נצחונות שנחלתי בקרבות שלא היה לי מושג עליהם . " כמיניאטורה של חיי יום יום נתקלים רבים מאתנו באותו מצב דברים . אומרים לו לבנקאי לעיתים קרובות : ברכותי , ביצעת פעולה זאת בהצלחה גדולה להפליא ! — ואילו הוא עצמו היה באותה שעה במראנו ולא היה לו כל מושג על פעולה זו . אפילו לליצן פופולארי מייחסים חידודים שעליהם שמע בפעם הראשונה בחייו . מובן , שאני מבין את כל ההבדל שבין הפגנה לבין ניצחון . אך , מצד אחר , אני מייעץ לא לשכוח גם את הדמיון שבין הפגנה לבין ניצחון . היישוב מושפל כל כך , מדוכא כל כך , פגוע כל כך , עד שמחאה ממש פורצת מכל נקבובית , — המחאה נחוצה כמו שנחוץ לפתוח חלון בחדר טחוב . אבל הם מפחדים לפתוח חלון . אם ישאלו אותם : התרשו לפחות לפתחו קצת — ? יצעקו הם : למען השם , אין צורך ! אך אם יתפרע בן בלתי ממושמע ופשוט ינפץ שימשה , הרי שגם דבר זה , בתוקף לחץ הווי יום יום שלהם , — ואף הווי יום יום שלנו , זה של הציונות כולה — יהיה בגדר תופעה , השייכת לסוג תופעות הניצחון . מי אינו יודע זאת , — כי במצב של דיכאון , בייחוד דיכאון עצמי , — הרי דבר אמת הנאמר בעוז הוא כבר "ניצחון" והחשוב בנצחונות הוא הניצחון על הפחד העצמי . הנקל לתאר לעצמנו את מצב רוחו של כל אדם הגון בתל אביב באותו יום . הגיע מר שילס , אותו איש אשר — ... ובעיר הראשית של היישוב הפגוע , בבירת ההתיישבות של הציונות המושפלת , עורכים לכבודו "מסיבת תה . " עד כה לא ברור לי מן המברקים , מי הוא שערך את מסיבת התה — האם הסתדרות העובדים או מועצת העיריה ; יהא זה אשר יהיה , יהא אלוהים עמו , — תעלול עבדות זה לא יירשם בכרטים עבודה שלו . ומסביב מהלכים או יושבים בבתיהם אזרחי תל אביב ומתנסים בחוויית הנאה רוחנית : הוא בא כדי לטבענו , והנה בשמנו עורכים חגיגות לכבודו . אין מה לעשות , הם יושבים ומלחשים בינם לבין עצמם באץ-אומר . "בוז . " ולפתע מהדהדת קריאת "בוז" ברחוב , בקול רם כל כך עד שהיא נשמעת למחרת היום בפאריס , בלונדון ובניו יורק . קרוב לוודאי , שהיה זה אחד הרגעים היפים ביותר בחייו של תושב תל אביב מזה חודשים רבים מאוד . והנה , זה שנים רבות , שאת כל הנצחונות האלה — כל פרץ של דבר אמת מבעד להווי הפחדנות של חיי יום יום פגועים וכנועים — מייחסים באורח אוטומאטי לנו . במקרים רבים אין זה נכון , ואיננו ראוילם לכבוד הזה , אך אין התושב מטה אוזן להכחשות — אם נכון הדבר , הרי משמע שזה אנחנו . מה לעשות — לוא יהי כן .
|
|