על הבוז

עמוד:84

העברית , מה שהוכיח בבירור , שקבוצת האדוקים הקטנה צדקה . וה"קהל" אמנם נענע ראשו ואמר : "כן , הם צדקו . " ושש שנים רצופות , שוב ושוב הרים אותו ה"קהל" בפומבי את ידיו הימניות , חסרות המצפון , כדי שוב ושוב לשמור ולהנציח בתוך התנועה הציונית אותו מק סיאוב ... האם על זה לא צריך לבוז ? והרי תופעה אחרת , שהיא , אולי , מעציבה עוד יותר . רבות קיפח אותנו גורלנו , אך ברכה אחת הוא העניק לנו בפזרנות שאין כמוה : הוא נתן לעם ישראל ברבע הראשון למאה הנוכחית נוער טוב וטהור עד להפליא — חושבני , שנוער טוב מזה לא ראתה ההיסטוריה העולמית מעולם . הביטו זויפוא וראו , מה עשו ממנו . הסתכלו נא בקלסתר פגיה של תנועת העבודה הציונית בארץ ישראל ובכל מקום . נטייה "זוחלת" להישחדות , שכבר נ ^ תגרה כפתגם , ואשר שוב אין מתביישים בה . "זובאטוביות" פוליטית , שאינה נופלת במאומה מן הדוגמא הרוסית — ההבדל הוא רק בזה , ש 9 בינואר טרם בא . גרוע מזה : אם תרצו לחקור , מהו בדיוק חלקו של ה"קהל" שיותר מכל סייע בשמירת משטר הסיאוב בציונות , תיווכחו : משענתו הפיסית העיקרית , ומשענתו המוסרית היחידה , היתה אגף העבודה . להקמתו של שלטון הגביריס 0 נ סייע האגף הזה , לא מחמת יראה , אלא בכנות , בהתלהבות , בדבקות מתוך אותו הפאתוס , שהשקיעו ה"מודי קים " הרוסים בהכאת ה"נארודובולצים " " הראשונים . עד היום עומדת לנגד עיני אותה אסיפת הנבחרים בתל אביב , שבה חיכו מאה צירי הפועלים באגרופיהם ובמגפיהם , תלשו בשערותיהם של מי שנקלע תחת ידם מבין שנים עשר האפיקורסים הרוויזיוניסטים על שנלחמו נגד ה"גבירוקרטיה , " למען זכות בחירה שווה וכללית . יסלח נא האיש , שנשמתו עומדת מעל כל זה ; אני איני סולח , אני בז ומלמד אחרים לבוז . בייחוד , כפי שאמרתי זה עתה , אלמד את זאת לנוער . 8 זובאטוב , סרגי ואסילביץ , ' ראש הבולשת במוסקווה שהתיר את התארגנותו של איגוד מקצועי מתון , ששם לו למטרה לשפר את מצבו החומרי של הפועל הרוסי . 9 9 בינואר 1905 הוא "יום א' השחור . " חיילי הצאר ירו על תהלוכת הפועלים , שנימנו עם האיגוד ה"לא פוליטי" ברוח זובאטוב , בראשותו של הכומר גא & ון . 10 לאחר שהתנגדו תחילה , הסכימו , בסופו של דבר , שתי מפלגות הפועלים — " אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר" לתכנית הרחבת הסוכנות , בתקווה להגדיל את תרומת הגבירים הלא ציונים למםעל ההתיישבות בארץ . 11 חברי "נארודנייה וולייה , " קבוצת המשכילים ברוסיה , ש"ירדו אל העם" כדי לסייע לו במצוקתו ולהרימו משפלותו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר