|
|
עמוד:13
לתיאור כל עיקר . ובכל זאת , החינוך הבית ספרי אינו עובד בלעדיו . כדי שתהיה לבית הספר משמעות , צריכים הילדים , הוריהם ומוריהם , שיהיה להם אל לשרת אותו , או , עדיף , אלים אחדים ; אחרת , בית הספר חסר טעם ותכלית . מכתם מפורסם משל ניטשה עשוי להיות ממין העניין : "מי שיש לו מה לחיות למענו יכול לשאת כמעט כל איך " . הדבר נכון לגבי למידה בה במידה שהוא נכון לגבי החיים . במילים פשוטות , הדרך הבטוחה ביותר להביא לקצו של החינוך הבית ספרי היא להניחו ללא מטרה . ב"אל לשרת אותו , " איני מתכוון בהכרח ל האל , לאלוהים , שלפי הנאמר ברא את העולם ושציווייו המוסריים כפי שהם מובאים בכתבי הקודש נתנו לרבים רבים סיבה לחיות , וחשוב יותר לענייננו , סיבה ללמוד . בעולם המערבי , החל מן המאה השלוש עשרה ובמשך חמש מאות שנה אחר כך , היווה אל זה הצדקה מספקת להקמת מוסדות לימוד , החל מבתי ספר יסודיים , שבהם לימדו ילדים לקרוא בכתבי הקודש , ועד לאוניברסיטאות גדולות שהכשירו פרחי כמורה . גם כיום עדיין קיימים במערב כמה בתי ספר , רובם בעולם המוסלמי , שתכליתם המרכזית היא לעבוד את האל ולהללו . בכל מקום שכאלה הם פני הדברים , לא קיימת " בעיית חינוך" ובוודאי לא "משבר חינוך . " עשויות להתגלע מחלוקות באשר למקצועות הלימוד שייטיבו להקנות אדיקות , ציות ואמונה ; ייתכן שיהיו תלמידים ספקנים ואפילו מורים חסרי אמונה . אולם לוז השדרה של אותם בתי ספר הוא רעיון רוחני טרנסצנדנטי הנותן ללמידה תכלית ברורה ומובהקת . הן הספקנים והן חסרי האמונה יודעים מדוע הם שם , מה עליהם ללמוד ומדוע הם מתנגדים לכך . אחדים מהם יודעים גם מדוע עליהם לעזוב . לפני שנים אחדות נקלעתי לשיחה עצובה עם מרצה לפילוסופיה , חריף ואהוד , איש מכללת פרינקיפיה ( Principia ) שבאלסה , ( Eisah ) אילינוי . פרינקיפיה היתה , ולמיטב ידיעתי עודנה , המכון היחיד ללימודים גבוהים של "כנסיית המדע הנוצרי . " הוא אמר לי שהשנים בפרינקיפיה היו המאושרות בחייו , אך הוא גם חיפש ומצא משרה באוניברסיטה חילונית מפני שלא האמין עוד בעיקרי המדע הנוצרי . הקורסים שלימד , יש לומר , לא כללו דיונים באותם עיקרים , שלא לומר הוראה שלהם . איש מלבדו לא היה אמור לדעת על ספקותיו . אולם הוא לא האמין עוד בייעודו של המוסד , וכל קורס , בלי קשר לתוכנו הספציפי , היה חדור ברוחו של נרטיב
|
|