|
|
עמוד:9
במבואי הספר עניינו . של הספר הזה הוא תקופה של ארבעים שנה . משלהי שנות השלושים למאה הקודמת עד שלהי שנות השבעים , השנים : תקצ"ט—תרל"ח , ( 1878 —1839 ) כלומר מאז חידוש שלטונה של תורכיה על ארץ ישראל ועד הקמתה של "אם המושבות" — פתח תקוה . לכאורה אלה שני תאריכים שונים לחלוטין במהותם — האחד חיצוני ואילו האחר פנימי . אבל למעשה , גם התאריך הראשון הוא רב משמעות להתהוותו ולעיצובו של הישוב היהודי החדש , שמאז ראשית שנות השמונים אנו קוראים לו "ישן . " הדברים אמורים לא רק לגבי ההיסט בהרכב האוכלוסין , ביחוד בירושלים , היינו , מרוב מכריע של ישוב ספרדי וההגמוניה שלו לרוב מכריע של ישוב אשכנזי על ההגמוניה שלו , אלא גם והוא עיקר בספרנו : תקופה זו מצויינת במאבקים פנימיים , בישוב ומחוצה לו . וכל עיקרם של מאבקים אלה הוא : האם על הישוב לקפוא על שמריו ולהמשיך לקיים את אורח חייו או יש לעשות בו למען שידוד מערכות . התחלתי לעסוק בחקר תקופה זו לפני למעלה משלושים שנה , בימים שתחום זה היה עדיין שדה בור מבחינה מחקרית מדעית . עסקו בו בעיקר צאצאי המשפחות הירושלמיות , שלמעשה התרכזו בתולדות משפחותיהם בלבד . הם הסיחו דעתם במודע ממעשיהן של משפחות אחרות . ( לצערנו עדיין ממשיכים בעיסוק זה ובדרך זאת גם בימינו ( . ומשעה שנתתי דעתי למחקר זה הבחנתי באותם מאבקים פנימיים שהזכרתי . הללו התבטאו בתקופות שונות בגילויים רבים ושונים ואף ב"משתתפים , " שלפי הנסיבות החליפו "תפקידיהם . " היו אלה גורמים בישוב , ובמקביל בחוץ לארץ , שבכל תקופה ותקופה עשו כל שבידם אם לקיים את הישוב באורח החיים הסטאטי שלו , או בהתאם לרוח הזמן ולצורכי הישוב , להכניס למסגרת חיים זו , בלי לפגוע בה בלוא נימה ( וקשה להפריז בחשיבותה של נקודת מוקד זו , ( תכני חיים חדשים , אם בתחום הכלכלה והמחיה ואם בתחום חיי הרוח והתרבות . לא מעט תהיתי במשך השנים , ועדיין אני תוהה , כיצד "נבלעו" מאבקים אלה על ידי חוקרים מאז ועד עתה , בלא שירגישו בייחודם ומכל שכן בהשלכותיהם , שמכוחם הוקמה , בין היתר , "אם המושבות , " הראשונה במושבות שלאחריה הוקמו נקודות ישוב חקלאיות ועירוניות , המונות היום כמה וכמה מאות . כחוט שני עוברים מאבקים אלה , ולעיתים הם היו חריפים ביותר , דרך כל
|
|