|
|
עמוד:57
הארמונות מתבסס בעניינים רבים על הפפירוסים מימיו של וליד , שנמצאו באפרודיטו שבמצרים . הפפירוסים מתארים משלוח עובדים וחומרי בנייה לירושלים , כשהם מיועדים למסגד ( Maoyi 5 a ) ולארמון ( או חצר , ( AvArj של אמיר המאמינים . נראה שמבנה , 11 שהוא המפואר מכולם , היה ארמון אחד הח'ליפים מבית אמיה , כפי שעולה אף מסגנון עיטוריו . מארמון זה היתה גישה ישירה אל הר הבית בעזרת גשר , שיצא מן הקומה השנייה של הארמון ועבר מעל לרחוב . הובעה אף השערה , שהקומה הראשונה של הבניין שימשה מקום מגורים למשמשים בהר הבית ובמסגדיו . מסתבר שבניין 111 שימש אף הוא כבית מגורים למשמשים אלו , אך אין הדבר ודאי . השערה בלבד , ואין לנו אלא להמשיך לראות את כל המבנים כמיועדים למגורים , ותו לא . 20 ראה אצל ? Papyri in the British Museum , IV ) , London 1910 H . I . Bell , The Aphrodito Papyri ( Greek המדובר בפפירוסים מהשנים 701 ( פפירוס מס' , 1451 שתאריכו לא בטוח , ואולי מדובר בשנת 706 , ( 716 / 7 ( פפירוס מס' ( 1433 ועד שנת 710 ( פפירוס . ( 1366 יש לציין , שהנוסח 'מסגד' או 'ארמון אמיר המאמינים' מופיע בצורה סטיריאוטיפית במספר רב של פפירוסים , וראה שם , עמ' 293 , 291 , 289 , 285 ועוד . בקשר למובאות אלה יש להזכיר את המבנה בן התקופה , בעל המגדל העגול , שמצא ג'ונס במצודה . הוא סבר כי מבנה זה הוא 'ארמון אמיר המאמינים , ' שעליו מדברים הפפירוסים הללו ( לעיל , הערה 206 . ( 200 המבנים האומיים , עמ' . 39 207 שם , עמ' . 37 אולי המדובר בשער אלוליד , שמזכיר מקדסי בין שערי הר הבית , ואם כן , המשיך שער זה בקיומו עד לימי מקדסי , כלומר עד המאה הי' ( שם , עמ' , ( 40-39 והדבר יוסיף עדות לקיום הארמונות , כולם או חלקם , עד למאה זו . אך ייתכן , כמובן , שהשער שימש באופן עצמאי , לאחר שהארמון יצא מכלל שימוש . m שם , עמ' . 39 תוכנית הארמונות האמיים מררוס להר הבית ומערך רחובות העיר באיוור זה
|
|