|
|
עמוד:20
שבסביבות חלב . בני טיא שיתפו פעולה עם הביזאנטים עד אשר הח'ליפה הפאטמי הרשה להם לשוב לארץ ישראל , על פי הסכם ביניהם . אמנם , הם הפרו הסכם זה לאחר מכן . בינתיים התחזק מעמדם של הפאטמים , לאחר שיפור יחסיהם עם הביזאנטים 1 משלחת ביזאנטית הגיעה למצרים לנהל משא ומתן בדבר שיקומה של כנסיית הקבר , שנפגעה קשות במהומות של שנת , 966 כמוזכר לעיל nnm : הסכם שלום בין שתי המדינות , ותוקפו נקבע לשבע שנים י הביזאנטים התחייבו לשחרר את כל השבויים המוסלמים י הוסכם כי במסגד שבקונסטנטינופול תונהג התפילה לשלום הפאטמים ולא עוד לשלום העבאסים ; תהיה הספקה סדירה של סחורות ביזאנטיות , כדרישת הח'ליפה הפאטמי . המשא ומתן בין הביזאנטים לבין הפאטמים התחדש כעבור כמה שנים מתום תוקפו של ההסכם הראשון . בתקופה זו חלו ככל הנראה שיפורים ניכרים גם במעמדם של הנוצרים שבתחום השלטון הפאטמי ושוקמה כנסיית הקבר . משלחת ביזאנטית הגיעה למצרים בסוף שנת , 998 כדי לנהל משא ומתן לכריתת חוזה חדש של שלום וידידות . אחרי משא ומתן שנמשך שנתיים בקירוב אכן הגיעו הצדדים להסכמה בדבר שביתת נשק לעשר שנים . הח'ליפה אז היה אלחאכם , שעלה לשלטון אחרי מות אביו אלעזיז בשנת , 996 והוא אז בן אחת עשרה או בן שלוש עשרה שנים . ממקורות התקופה עולים הדים עמומים על מאבק עז שניטש בין שני מחנות בממשל המצרי , ואחד מסלעי המחלוקת העיקריים היה היחס לביזאנטים ולנוצרים . מכתב מהגניזה , שנכתב סמוך לשנת 1000 לספירה , ונשלח מירושלים לפסטאט , מכיל פיוט , שבו מדובר על הכנעת שני 'שוטנים , ' אחד במצרים ואחד 'אצלנו . ' בהמשכו מוזכרים 'ערלים אדומים אגגים אכזרים השטינו סגולה , ' ופירושו : נוצרים ( מקומיים , ( ביזאנטים ובני שבטים ( אגג = עמלק ; גם המסורת המוסלמית מתארת את העמלקים בתורת ערבים , ( זממו מזימות נגד היהודים . ייתכן כי גם הפעם מדובר בבעיית ישיבתם של היהודים בירושלים . המסית הראשי , אומר לנו הכותב , הוצא להורג במצרים ( טובע ביאור . ( רדיפות נגד היהודים בארץ ישראל היו בעכו , בצור ( ממנה הם הוגלו לאחר מכן , ( בעזה ובחצריה ( היא קיסריה . ( למרות ההסכם עם הביזאנטים , שעל פיו צריכה היתה לשרור שכיתת נשק במשך עשר שנים , הלכו היחסים בין אלחאכם לבין הביזאנטים והתחדדו . הסיבות עדיין אינן ברורות לנו , על אף כמה ניסיונות של חוקרים לברר עניין זה . המתבונן במתרחש בארץ ישראל בתקופה זו רשאי לשער , כי התסיסה שפקדה את שבטי הבדוים ערביי ארץ ישראל , אשר הפאטמים הרגישו בה כנראה את ידם הבוחשת של הביזאנטים , היא ששימשה תמריץ להחרפת היחסים . דומה שעל רקע זה , ועל רקע מעורבותם של נוצרים , הן במצרים והן בארץ ישראל , בפעולות נגד השלטון , יש להבין גם את יחסו הרע של אלחאכם לנוצרים . גורם אחר שהשפיע בוודאי אף הוא היה דעת הקהל של המוסלמים במצרים , שהתייחסו במורת רוח גוברת והולכת למעמדם המועדף לכאורה של היהודים והנוצרים , לשיתופם במישרות ממשלתיות ולרוח הסובלנות שגילה כלפיהם השלטון . ומכיוון שאלחאכם נאלץ לעמוד נגד מתחים פנימיים בצבאו וגם נגד מרידות שפרצו במצרים עצמה , אפשר שנכנע ללחץ ואף ניסה לכוון את טינת המוסלמים נגד הנוצרים והיהודים . מעשי הדיכוי נגד הנוצרים התחילו כבר בשנת . 1003 בארץ ישראל הגיעו מעשים אלה לשיאם עם הריסת כנסיית הקבר , ב 28 בספטמבר , 1009 או שמא כבר בשנת . 1008 הפאטריארך של ירושלים היה אותה שעה אוךסטס , דודו אחי אמו של אלחאכם ( אמו היתה נוצרייה . ( מעמדו נתחזק בשנים שלפני כן , אחרי כריתת חוזה השלום עם הביזאנטים . אין ספק כי לנוצרים שבירושלים היתה אותה שעה השפעה ניכרת על ענייניה המדיניים של ארץ ישראל ואף על המדיניות הפאטמית . מדי שנה היו עולים
|
|