מבוא

עמוד:3

משפחתית ואחרת , שהתפתחו בהתאם לדגם פעולה עסקי . הסקטור ההסתדרותי כלל יחידות כלכליות בבעלות קיבוצים ומושבים , וכן קואופרטיבים ומפעלים בבעלות 5 ישירה של חברת העובדים . הסקטור הציבורי כלל את כל היחידות הכלכליות השייכות לממשלה ( מורשת המנדט , ( לרשויות המקומיות ולמוסדות הלאומיים . חלקם של סקטורים אלה בתוצר המקומי הנקי מוצג באיור . 1 העיון באיור מלמד כי הסקטור הציבורי והסקטור ההסתדרותי היו אחראים , כל אחד , לכ 20 אחוזים מהתוצר המקומי הנקי , בעוד שהסקטור הפרטי היה אחראי לכ 60 אחוזים מהתוצר בכלכלה הישראלית . תמונת המצב המתוארת באיור 1 היא תמונת המצב הנכונה לגבי כל הכלכלה הישראלית . בנקודת המוצא של מחקר זה היה המצב בתעשייה שונה . סקטור ממשלתי לא היה קיים כלל , והתעשייה התחלקה בין סקטור פרטי גדול לבין סקטור הסתדרותי קטן ביחס . עד שנת 1955 נוספה עוד צורה של ארגון — התעשייה הממשלתית . שלוש צורות הבעלות היוו , בכוח ובפועל , חלופות ממשיות ובמידה מסוימת מתחרות 7 של אסטרטגיית פיתוח תעשייתי . לכל אחת מצורות הבעלות הארגוניות החברתיות הללו היו חסידים ומתנגדים , שכן הן ביטאו גישה שונה לא רק כלפי דמותה של התעשייה הישראלית או כלפי הכלכלה הישראלית , אלא גם כלפי דמותה העתידית של החברה הישראלית . חברה המאורגנת סביב בעלות ציבורית על אמצעי הייצור שונה מהותית מחברה המאורגנת סביב בעלות פרטית . מדיניות הפיתוח התעשייתי יכולה להעדיף לפחות אחת משלוש צורות בעלות : פרטית , הסתדרותית ומדינתית . השאלה מה הועדף , כיצד , מדוע , ועל ידי מי , נשאלת 5 חיבור זה יתמקד בסקטור הממשלתי שהוא חלק דומיננטי מהסקטור הציבורי בתעשייה . מן הראוי היה לקרוא לסקטור זה סקטור מדינתי , שכן הבעלות על מה שידוע בשם חברות ממשלתיות היא של המדינה . ראו בעניין זה את דבריו של אהרן ברק במסגרת דו"ח הוועדה להכנתה של הצעת חוק חברות ממשלתיות : "הביטוי 'חברה ממשלתית' אינו מוצלח . החברה אינה 'ממשלתית . ' לממשלה אין בעלות על מניותיה . הבעלות במניות החברה היא בידי האישיות המשפטית הקרויה ' מדינת ישראל . ' הממשלה היא אורגן של המדינה . נראה כי המונחים 'חברה ממלכתית , ' 'חברה לאומית , ' 'חברת מדינה' וכיוצא בהם מוצלחים יותר מהביטוי 'חברה ממשלתית . ' יחד עם זאת , כל אחד מאלה סובל ממגרעות משלו . נראה לוועדה כי רצוי הוא למצוא ביטוי מתאים אחר שישקף נכונה את מהותה של 'החברה הממשלתית ''' ( ברק , דין וחשבון , עמ' . ( 40 6 ברקאי , הסקטור , עמ' 7 . 18 מחקר מסכם ומעודכן על המבנה הסקטוריאלי של הכלכלה והתעשייה הישראלית אינו בנמצא ( קונדור , כלכלת ישראל , עמ' . ( 125 העבודה המקיפה היחידה בנושא פורסמה בשנת 1964 ונתוניה מתייחסים לשנות החמישים ( ברקאי , הסקטור . ( יחסי הכוחות וחלוקת התוצר בכלכלה כולה משקפים , במידה רבה , גם את המצב בתעשייה . ההבדל העיקרי הוא חיזוק מה בחלקו של הסקטור הפרטי על חשבון חלקו של הסקטור הממשלתי בתעשייה .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר