|
|
עמוד:2
נורמטיביות הממליצות על הפרדת הפוליטיקה מן הכלכלה באופן שבו תינתן עדיפות לכלכלה על הפוליטיקה . ההישגים הכלכליים הגדולים של אותה תקופה והפעולה הפוליטית האינטנסיבית ( נוכחותה הבולטת של היד הלא נעלמה , הלוא היא המדינה ) שליוותה אותם משמשים נקודת מוצא למחקר זה , הבוחן את המדיניות הכלכלית הישראלית מהזווית של מדיניות הפיתוח התעשייתי . מדיניות הפיתוח התעשייתי מוגדרת כאן כמדיניות המכוונת לעידוד הצמיחה של התוצר התעשייתי . מדיניות זו נדרשת להכרעה לגבי צורת הבעלות הרצויה על אמצעי הייצור בתעשייה הישראלית ( פרטית או ציבורית . ( צורת הבעלות יוצרת את התשתית שעליה מונחים כללי הפעולה הכלכלית של המשק כולו ויש לה השלכות חשובות לגבי ביצועי הצמיחה של המשק כולו אשר מקבלים ביטוי בשיעורי הגידול התקופתיים בתוצר ובתוצר לנפש . כיוון שכללי הפעולה הכלכלית משפיעים על כללי הפעולה הפוליטית ( כלומר , על סוג המשטר , ( הרי זוהי 2 סוגיה כלכלית פוליטית מרכזית . עיצוב דפוסי הבעלות על אמצעי הייצור בתעשייה בתקופה שבין 1948 ועד 1965 הוא נושא הדיון המרכזי של מחקר זה . 3 שלושה דפוסי בעלות כלכלית עיקריים היו קיימים בנקודת המוצא של מחקר זה , שהיא מועד הכרזת העצמאות , ב 11948 הסקטור הפרטי , הסקטור ההסתדרותי 4 והסקטור הציבורי . הסקטור הפרטי אופיין ביחידות כלכליות בבעלות פרטית , 2 על הקשר בין המשטר הכלכלי למשטר הפוליטי ראו : פולני , התמורה הגדולה , עמי ; 57 כמו כן לינדבלום , פוליטיקה . 3 ההכרזה על הקמת מדינת ישראל כ 14 במאי 1948 מציינת את תחילתה של תקופת המחקר שלנו ופרישתו של ספיר ממשרת שר המסחר והתעשייה ב 31 במאי , 1965 תוחמת את גבולו העליון . המחקר מסתיים במועד זה לא רק בשל פרישתו של ספיר אלא בשל גורמים אחדים נוספים , כמו הדחתו של מיכאל צור ממשרד המסחר והתעשייה על ידי השר החדש חיים צדוק . בתקופה זו היה שינוי מדיניות מהותי במנגנון המדינתי שבא לידי ביטוי בזניחת הפיתוח המואץ ובקידום מיתון כלכלי . כך לפי דברי משה זנבר , יד ימינו ועוזרו הקרוב של פנחס ספיר באותה תקופה , "זה היה מיתון שתיכננתי לכל פרטיו , נזכר היום זנבר בגאווה , תיכננתי שיתחיל להשפיע מייד אחרי הבחירות בתחילת . 1966 תיכננתי איך לקצץ בכל תקציב כדי לא לפגוע בעיירות הפיתוח ותיכננתי גם איך נצא מהמיתון אל משק ישראלי חדש ובריא" ( ידיעות אחרונות , מוסף ממון , . ( 5 . 6 . 1992 ב 1966 הוקמה הוועדה לבחינת המצב בתעשיית הטקסטיל שסימנה ראשיתו של מפנה ביחסים בין המדינה לתעשייה . בענף הכימיה נעשו כאותה תקופה צעדים ראשונים להקמת "כימיקלים לישראל" דבר שרוקן למעשה מתוכן את משרד הפיתוח . בענף המתכת מונה מאיר עמית לראשות כור והחל להרחיב ולשקם את האוטונומיה העסקית של החברה , תוך עימות מתמיד עם פנחס ספיר . בהתאחדות בעלי תעשייה קודמה בתקופה זו מנהיגות צעירה וחדשה , שפעלה נמרצות לשינוי תפיסת התפקיד של בעלי התעשייה . כל אלה שינויים הדורשים בחינה נפרדת של המציאות הפוליטית ויחסי הגומלין בין מדינה לתעשייה . 4 ניתן , כמובן , לעשות מיון אחר — לדוגמה הסקטור הממשלתי , הסקטור הלאומי , הקיבוצי וכר . על הקריטריונים לחלוקה סקטוריאלית , ועל השיקולים השונים הקשורים בעיצוב הקריטריונים , ראו ברקאי , הסקטור , עמ' . 22-17
|
|