|
|
עמוד:3
מקראית חדשה' ( New Biblical Archaeology ) שוויליאם דיוור מטיף לה בשנים האחרונות . מחקר זה מהווה אפוא ניסיון ראשון ללמוד על החברה הישראלית בעיקר מן המידע הארכאולוגי . אולם לא רק החברה בכללותה נלמדת כאן לראשונה מכיוון זה , אלא אף רבות מן השאלות הספציפיות הנובעות מנושא זה זוכות כאן לבחינה ארכאולוגית ראשונה . שאלת הריבוד החברתי בתקופה הנדונה זכתה עד כה רק להתייחסות אקראית , אך לא ללימוד שיטתי , והוא הדין בנוגע לשאלת הארגון הקהילתי . ההבדלים בין ישראל ליהודה ייבדקו מחדש תוך רענון שאלות המחקר . הניסיון להיעזר בממצא הארכאולוגי כדי לעמוד על היבטים קוגניטיביים בתקופה הנדונה הוא ראשון מסוגו . ההתיישבות הכפרית , נושא שהזניחו עד כה הן המחקר ההיסטורי הן המחקר הארכאולוגי , זוכה כאן לתשומת לב מלאה . מאחר שרוב אוכלוסיית ישראל ויהודה התגוררה כנראה במגזר יישובי זה , הרי שכל ניסיון לבחון את החברה הישראלית בלא לדון בו דיון מקיף נדון לכישלון . אף על פי כן התעלמו מרבית המחקרים הקודמים ממגזר זה ( ולכן כינה אהלסטרום את הארכאולוגיה של אזורנו . ( 'tell minded' אף על פי שכמעט שלא הוקדש מחקר יזום להתיישבות זו , הסקרים הרבים שהתבצעו בשנים האחרונות , ובעיקר חפירות ההצלה שנלוו לעבודות פיתוח שונות , סיפקו מידע רב על מגזר יישובי זה , והוא מאפשר ללמוד על החברה הישראלית כולה . יש לקוות כי בכמה מן הדיונים המוצעים כאן תימצא תרומה מתודולוגית שתועלתה חורגת מגבולות הדיון בחברה הישראלית . השיטה לבדיקת הריבוד החברתי מבוססת אמנם על מחקרים קודמים , אך יש בה חידושים , והיא עשויה לסייע למחקרים אחרים שיעסקו בתקופות ובאזורים אחרים . תועלת דומה עשויה לצמוח מן הדיון העקרוני ביחס שבין ממצא קטן לריבוד חברתי , ובדיונים נוספים , כגון החשיבות הנודעת לחקר הכפרים כדי לזהות קבוצות אתניות ועוד . יחד עם זאת , יש להדגיש כי משום שהדיונים בספר זה ראשוניים באופיים , גם המסקנות ארעיות בחלקן , ורק מחקרים אחרים והצטברות של מידע נוסף יאפשרו לאשרן או להפריכן . 5 דיוור , ארכאולוגיה ; דייוויס , אמונה ; בונימוביץ , פרשנות הממצאים ; בונימוביץ , פרשנות תרבותית . 6 ראה למשל צ'ייני , ניתוח , עמ' ; 60 לונדון , השוואה . 7 ראה למשל הולדיי , ממלכות . 8 אהלסטרום , מנהל , עמ' ; 25 ראו גם לונדון , השוואה .
|
|