מבוא ותיקים ועולים בעלייה הגדולה

עמוד:יב

מתבטאת במאמרים שונים בספר ( צבי צמרת , יצחק גרינברג , חנה יבלונקה ;( או התמודדותם של ראשי הערים והרשויות המקומיות עם המעברות שבשוליהן ( דבורה הכהן . ( גם יחסם של העולים , העולה מקובץ זה , מצטייר כדו ערכי - הן כלפי עולמם שלהם והן כלפי הוותיקים . שני מאמרים ( יעקב מרקוביצקי , אבנר הולצמן ) מתארים את חיילי הגח"ל במלחמת העצמאות , השואפים להידמות לצברים הזקופים והגאים ; או העולים המתיישבים במושבי הנגב , שאינם מוכנים לקבל את דרכי הארגון שכופות עליהם תנובה וההסתדרות , אך מעריכים ומעריצים את המדריכים החקלאיים , סיועם ועזרתם ( חנינא פורת . ( נכונותם הרבה של העולים להזדהות עם המדינה ומפעליה לא התפרשה בעיניהם כצורך בהשלת מנהגים ומסורות תרבותיות שהביאו עמם מארצות מוצאם ( הנרייט דהאךכלב . ( יש להודות כי קולם של הוותיקים נשמע בספר זה ביתר בהירות מאשר קולם של העולים , שפעמים הרבה מתבטאים באמצעות הכתיבה של הוותיקים אודותם , והדבר משקף את הקושי להגיע למקורותיהם של העולים דאז . לפיכך יש להתאמץ ולקבץ מקורות אלה מאוספים פרטיים , מספרות משנית ( כגון עיתונות עולים ) בשפות זרות ומתיעוד בעל פה . הספר פותח במאמרו של משה ליסק , "' ארץ ישראל הראשונה" ו"ארץ ישראל השנייה : " תהליכים מואצים של קיטוב חברתי תרבותי בשנות החמישים . ' המחבר פורש את שורשיהם ודפוסי התהוותם של היחסים בין העולים לוותיקים , ומדגיש כי טמונות בהם גם הבחנות עדתיות - מציאות של קיפוח העולים יוצאי ארצות המזרח לעומת העולים יוצאי אירופה , ותחושה עמוקה של קיפוח שקיננה בהם . הקשר בין מעמדם הכלכלי והריבודי הנחות של העולים לבין מוצאם העדתי העמיק את הקשיים ביצירת יחסי גומלין בין שני חלקי הציבור בישראל , הוותיקים והעולים . שורשיה של הבעיה נעוצים לא רק בהפרדה הפיסית והגיאוגרפית בין ותיקים לעולים , אלא גם בחיוגים שליליים , ובשליטה על מרכזי הכוח וההשפעה - הפוליטיים , הכלכליים , התרבותיים והחברתיים - בידי הוותיקים . המנגנון הביורוקרטי שבידי הוותיקים ביצע מדיניות של תכנון מרכזי בתחום העלייה והקליטה ; דהיינו , מדיניות שקבעה סולם קדימויות בחלוקת המשאבים וחלוקתם . מ' ליסק ממשיך וטוען , כי הקיטוב השתקף בעוצמה רבה גם ביחסי תלות בלתי סימטריים של העולים בוותיקים - האחרונים איישו את המסגרות שסיפקו את השירותים לעולים , ושימשו בתפקידי פטרון , מחנך וסוכן סוציאליזציה . לדעתו דווקא המדיניות השוויונית לכאורה במתן שירותים לכל העולים , ללא התחשבות בגודל המשפחה בהענקת דיור ושכר למפרנס היחידי , ויצירת מערכת חינוך אחידה שהותאמה במיוחד לתרבות יוצאי אירופה , העניקה יתרונות

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר