מבוא ותיקים ועולים בעלייה הגדולה

עמוד:ט

לכותרות ספריהם 1 'עולים בסערה' ( דבורה הכהן , ( 'אחים זרים' ( חנה יבלונקה , ( 'גחלת לוחמת' ( יעקב מרקוביצקי ) ועוד . גם קובץ המאמרים שלפנינו - פרי כינוס שנערך ביד בן צבי בשנת - 1992 מתייחד בהדגשת הממד ההיסטורי . ימי הבראשית של ישראל מוצגים בו מזוויות ראייה של גיבורים היסטוריים שונים , והוא מתמקד בגישותיהם של ותיקים ועולים כלפי העלייה הגדולה וקליטתה , על נושאיהם השונים , בעיקר במחצית הראשונה של העשור הראשון למדינה ( השנים . ( 1953-1948 בשחזורו של העבר ניצבו במוקד שאלות של המשכיות ותמורה אצל מנהיגים פוליטיים , עסקני מפלגות , שליחים ופעילים של העלייה והקליטה , מתכנני הקליטה בעיר ובכפר , וראשי ארגונים ומוסדות כלכליים . המאמרים , פרי מחקר שנערך בשנים האחרונות , מקיפים תחומים שונים ומציגים סיפורים היסטוריים שונים ומתחרים , מזווית ראייתם של הגיבורים המרכזיים בקובץ זה : הוותיקים והעולים . ותיקים ועולים הם גיבורים קיבוציים , רבי פנים ובעלי אינטרסים שונים ומגוונים , שבנסיבות משתנות עשויים להיקלע למערכת יחסים תחרותית והרמונית . הם מיוצגים במאמרים שבספר באמצעות תושבי המעברות וראשי הערים והרשויות המקומיות , ניצולי השואה ושליחי ארץ ישראל , עולים מצפון אפריקה , עיראק ורומניה , ופקידי הסוכנות ומחלקת ההתיישבות בה . אלה ואלה מספרים את סיפור המפגש ביניהם , על תקוותיהם ועל דרכי קליטתם העקלקלות במדינה ובחברה הישראלית . הספר עוסק אפוא בעולים כולם 1 ביוצאי ארצות המזרח וביוצאי אירופה . אלה ואלה התמודדו עם עולם הדימויים והתיוגים של הוותיקים ועם השקפות ונורמות חברתיות שהיו זרות להם . רבים מהם חשו אטימות רבה בקרב הוותיקים כלפי מצוקותיהם ובדידותם . אהרון אפלפלד ואלי עמיר כאחד , חניכי עליית הנוער , חשו בגודל המרחק שבין עולמם הפנימי לבין העולם החברתי והתרבותי שמייצגים מדריכיהם , הגם שרקעם היה שונה , סיפור תלאותיהם אינו דומה והפרש של שנים ביניהם . לעומת זאת היו מדריכיהם חדורי אמונה בחוויות ובערכים שהם מעניקים להם , ערכים בסיסיים לשנים רבות , והאמינו כי ייסלל עתידם הבטוח בארץ . בפי כל אחד מהגיבורים הללו עולה תיאור שונה של המציאות , צבוע בגוונים ובצבעים המיוחדים אך לו ; ואילו הקורא נדרש בעצמו לחבר את התמונות המגוונות . הכותרת 'ותיקים ועולים' טומנת בחובה את אחד המצבים הטעונים ביותר בכל תנועת הגירה / היחס בין המהגרים החדשים לבין החברה הוותיקה הקולטת . לוותיק בכל חברה נודעים יתרונות , שכן הוא בעל ניסיון , מכיר את המנהגים והדפוסים המקובלים , שולט בלשון הנוהגת ומבין את הקודים החברתיים והנורמות החברתיות . הוא יכול לתרגם את ניסיונו זה ואת התמצאותו במרחב הפיסי , החברתי והתרבותי ליתרונות כלכליים ולצבור רכוש והון - יתרונות אובייקטיביים המתבטאים גם בתחושה הסובייקטיבית של הוותיק . בנוסף על כך הוא נהנה מן היכולת להשפיע על

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר