(א) הגדרת "ספרות ילדים"

עמוד:12

( א ) הגדרת "מפרות ילדים" שתיים הן הבחינות להגדרת "ספרות הילדים . " האחת — בחינת כושר הקליטה של הילד הקורא , והאחרת — בחינת תכלית הכתיבה וכוונותיו של היוצר הסופר . הבחינה הראשונה עוסקת בספרות הילדים מצד המקום שהיא ממלאה בעולמו של הילד הקורא ; ואילו הבחינה השניה מביאה את לאה גולדברג לחלק את ספרות הילדים לסוגים שונים בהתאם לכוונת הכותב . בפתח מאמרה "הבחינה הספרותית של ספרות הילדים" — מנסחת לאה גולדברג את הגדרתה מתוך התייחסות לבחינה הראשונה : " ספרות ילדים" נקרא אותו ענף של ספרות בפרוזה ובשיר , המותאם בתוכנו ובסגנונו להבנתם של ילדים מגיל 5 עד 13 בערך . ( עמ' ( 55 בדברים אלו הדגש הוא על יכולת תפישתו של הקורא הצעיר הן לאה גולדברג מגדירה את המושג "ספרות ילדים" ומחלקת אותו לסוגים מבחינות שונות . היא דנה בערכה ובמטרותיה של ספרות הילדים מבחינה אמנותית , וקימעא אף מבחינה פסיכולוגית . עקרונות הכתיבה לילדים מעסיקים אותה הרבה , בשל מגמתה להגדיר את המושג "ספרות טובה לילדים . " היא רנה בנושא זה גם מבחינת יחסו של היוצר הכותב , וגם מבחינת הבדיקה הספרותית האסתטית של הצורה והסגנון ביצירה . העקרונות מנוסחים בדרך החיוב ובדרך השלילה כאחד , כדי להגיע למסקנה החיובית . היא דנה בז'אנרים שונים בספרות הילדים : שירה , סיפור ריאליסטי וסיפורת דמיונית לסוגיה . בצר ההגדרות של כל סוג נמצא בדבריה דיון בערכו ובתפקידו של כל ז ' אנר . כמשוררת וכמספרת לילדים היא רואה לנגד עיניה גם את ה"צרכן" — הילד , הקולט את היצירה . לפיכך תופס אצלה מקום נכבד בחינת טעמו של הילד ויחסו לספרות המוצעת לו . כמי שעומדת מן העבר השני , רואת היא גם את תפקידו של המבוגר בעיצוב טעמו של הילד ובהכוונתו . להלן נעמוד על כל אחד מן הנושאים הללו בהרחבה .

ספרית פועלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר