אביעזר רביצקי ארץ חמדה וחרדה: היחס הדו־ערכי לארץ־ישראל במקורות ישראל

עמוד:4

לחקר תולדות ישראל ומחשבת ישראל . לעומת זאת , הרתיעה והחרדה היהודית מפני הארץ כמעט שלא נדונו בספרות זו . אמנם הם טבעו עקבות ניכרים בשירה העברית החדשה , אך הם לא הותירו עקבות מקבילים בדיונים ההיסטוריים , העיוניים והאידאולוגיים שהתרכזו בזיקה בין העם לארצו . אמנם כן , יש להצביע על יוצא דופן מובהק בעניין זה , הלוא הוא הסופר א"ב יהושע , שבמאמרו על 'הגולה — הפתרון הנברוטי' הדגיש מאוד את פחדיו של העם מפני pxn וצייר את הגלות בתור 'בריחה למצב חדש המונע קונפליקט . ' אולם לפי יהושע יש להבדיל היטב בין יחסו הגלוי של העם אל הארץ לבין יחסו הסמוי והמודחק . ברובד אחד , גלוי ומודע , העם היהודי שולל את הגולה ונמשך אל א 7 ץ &> - דאל בכל מאודו . אך ברובד אחר , נסתר ובלתי מודע , הוא חושש וירא ממנה ובורח מפניה אל הגלות . פער כזה בין המודע לבין הלא מודע הוא כידוע פער פתולוגי ונברוטי , והוא זקוק למרפא . בעבודתי זאת אחלוק עם יהושע את עצם הטענה בדבר החרדה היהודית מא - ^ ישראל , אך אחלוק עליו לגבי 'הדיאגנוזה' של המצב היהודי ושל התודעה הדתית לדורותיה . אבקש להראות , כי לא רק התשוקה אל הארץ אלא גם הפחד והחרדה מפניה היו גורמים מוצהרים ומודעים בתולדות ישראל . חכמים רבים הדגישו אותם ופיתחו אותם באופן רעיוני ורפלקטיבי . קצתם אפילו העלו אותם לרמה של עמדה קיומית ושיטה מחשבתית . אכן היחס היהודי לאדץ-ישראל התאפיין משכבר הימים במתיחות עמוקה , בשניות ובדו ערכיות ; אך כל אלה לא נעלמו מעיניהם של המחברים היהודים לאורך הדורות . רק מחקרינו אנו , ועמדותינו האידאולוגיות שלנו , הם שדחקו אותן מעין רואה והם שצריכים תיקון . בחיבור שכתבתי לפני שנים אחדות כבר עמדתי על העובדה , שההתנגדות 15 אפשר כמובן למצוא בספרות ציונים ומובאות על כך מדבריו של חכם זה או אחר , אך נעדר ממנה הדיון בסוגיה זו כתופעה אופיינית וכוללת בתולדות ישראל . להמחשה מעניינת של הנושא אצל מקובלי צפת , ראו : מ' פכטר PK' , VK 1 B" בספרות המוסר והדרוש של חכמי צפת במאה הט '' ד , מ' חלמיש וא' רביצקי ( עורכים , ( אדץ-ישדאל בהגות היהודית בימי הביניים , ירושלים תשנ"א , עמ' . 316-313 ראו גם מאמרו של צ' זוהר בקובץ זה . 16 כך למשל אצל יהודה עמיחי , חיים גורי , זלדה , דליה רביקוביץ , אביגדור המאירי , איל מגר ועוד . מוטיב החרדה מן pxn נרמז הרבה בסיפוריו של ש"י עגנון . וראו : ח' גורי , 'עקבות הברזל , ' דבר , י '' ט בכסלו תשנ"ד : ( 3 . 12 . 1993 ) 'לא סתם כך נוטלים ככרת אד , / הרים ובקעות , ועושים אותה לארץ קודש [ ... ] לכן נערך בה מעקב אלוהי צמוד . פה לא רק החטא נענש נוראות . פה גם הטעות לא נמחלת . ' 17 א '' כ יהושע , ' הגולה — הפתרון הנברוטי , ' בזכות הנורמליות , תל אביב תש '' ם , עמ' . 59-33 השוו : ע' קינן , 'אבא מגרש את אמא , ' ידיעות אחרונות , 18 . 31 . 10 . 1980 יהושע ציין את הפחד הפיסי מאדץ-ישראל — הפחד מפני האויבים והקשיים הכלכליים — בתור פחד מוצהר ומודע ( שם , עמ' . ( 44-41 אך לא כן תפס את החרדה שאכנה כאן 'חרדה מטאפיסית . ' 19 א' רביצקי , הקץ המגולה ומדינת היהודים : משיחיות , ציונות ורדיקליזם דתי בישראל , תל אביב תשנ"ג .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר