|
|
עמוד:2
5 עמדה שגורה זו לדגם השני , ה'הפנמתי . ' ברצוני לחדד ולפרט את ההסתעפויות של שני הדגמים העיקריים הללו , ולאחר מכן להצביע על פרדוקס מרכזי שעולה מתוך ניתוח זה . לאור פרדוקס זה ניתן יהיה להיטיב ולהבין את מקומה של ארץ ישראל במחשבה המיסטית פוליטית של המאה החולפת עד ימינו אנו . ראשית יש לציין כי המחלוקת בין תפיסות המעניקות מרכזיות לארץ ישראל המוחשית לאלו הממירות את מקומה של ארץ ישראל בערכים רוחניים מצויה כבר 6 בספרות התלמודית . בכך דומה הסוגיה של המקום המקודש לסוגיות רבות אחרות 7 במיסטיקה היהודית , שהמחקר החדש מאתר את שורשיהן בספרות חו"ל . חשוב להדגיש כי התלמוד העניק 'זמן שווה' לשתי הגישות הללו . כך שיבצו עורכי הבבלי במכוון בסוגיה אחת בסוף כתובות , לעתים שורה אחר שורה , מאמרים כגון 'כל הדר בארץ ישראל שרוי ללא עוון' או 'כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח 8 לו שהוא בן עולם הבא' לצד אמירות כגון שלוש השבועות המפורסמות , או 'כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה' ו'כל הדר בבבל כאילו דר בארץ ישראל . ' יש כאן החלטה תרבותית שלא להכריע בין הגישות הרואות בארץ ישראל גופה ביטוי לרעיון המקום המקודש , לבין גישות המוכנות להעניק מעמד זה למרכז רוחני , 9 אפילו יהיה בחוץ לארץ , שאף הוא בבחינת ארץ ישראל . הקורפוסים החדשים שהתגבשו במהלך ימי הביניים — פילוסופיה וקבלה — ניצלו היטב את האפשרויות הגלומות בספרות התלמודית . כך כותב איש הלכה בעל נטייה פילוסופית מובהקת — המאירי — על הסוגיה הנזכרת בכתובות , כי 'כל מקום שחכמה ויראת חטא מצויץ שם דינו כארץ ישראל טח שכל מה שאמרו לא אמרו אלא מפני שסתם חוצה לארץ אין חכמה ויראת חטא מצויץ בה לישראל לרוב 5 על מושג ההפנמה ראו להלן . 6 מכיוון שהמוקד במאמר זה הוא המאה העשרים , איני נדרש כאן לשורשיה של המחלוקת במקורות מוקדמים יותר כגון המקרא , ספרות קומראן או כתבי פילון . על עניין זה ראו למשל א' שמש , 'המקום אשר בחרתי : ירושלים ומקומות אחרים במגילת המקדש , ' י' שוורץ ואחרים ( עורכים , ( ירושלים וארץ ישראל , רמת גן , 2000 עמ' . 110-101 כמו כן איני עוסק כאן בחומרים מספרות הגאונים . 7 לסיכום עמדתי בעניין זה ראו Kabbalah : Journal for the Studyof Jewish Mystical Texts , 6 ( 2001 ) , pp . 45-71 J . Garb , 'Kinds of Power : Rabbinic Texts and the Kabbalah ' , 8 כתובות קיא ע"א . 9 אין זה מפתיע כי סוגיה זו שימשה את מחייביה ואת שולליה של מצוות יישוב הארץ לאורך הדורות , כמו בוויכוח בין הרמב"ן לבעל ה'מגילת אסתר' על השמטת המצווה בספר המצוות לרמב"ם ( ראו להלן 10 . ( 'בית הבחירה' על כתובות קיא ע"ב , ד"ה 'וכשם . ' על טקסט זה כחלק ממגמה של 'דה מיתולוגיזציה' אצל המאירי ראו מ' הלברטל , בין תורה לחכמה : רבי מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובנס , ירושלים תש"ס , עמ' , 49 הערה . 59
|
|