|
|
עמוד:ט
בברית מדינית . בחוגים רחבים המעשה הציוני גם העמיד במוקד הרעיוני את שאלת היחס בין אדם ליקום , בין עם לטבע , בין רוח לעבודה . מנקודת הראות הארצית , הטריטוריאלית , ארץ הקודש נדרשה עתה להיות גם ארץ מולדת , בית של חולין ; הארץ המובטחת הצטרכה עתה להפוך לקרקע גאוגרפית ממשית 'בפשטות , עם אלה הבתים והדירות , ' העצים והאבנים ; ומושא החלומות היה לפתע למוקד של 'יום קטנות . ' מטבע הדברים יש מי שראו בזאת 'הגשמה' = ) מימוש ) של ברכה , לידה חדשה ותחייה לאומית , ויש מי שהתריעו על זאת בתור ' הגשמה' = ) חומרנות ) זולה , רדוקציה של ארץ ישראל של מעלה אל ארץ של מטה . אולם אלו ואלו נדרשו להשיב אל סדר היום היהודי את עניינו של הגוף , את נוכחותו של הנוף , את טעמם של האדמה ושל פרי האדמה ; להפגיש ולעמת את תמונותיה המוחשיות של הארץ , כפי שהתגלו להם בהוויה החיצונית , עם תמונותיה הספרותיות של הארץ כפי שהשתקפו להם במקורות פנימיים . ולבסוף , מנקודת הראות הפוליטית , שאלת הארץ הפכה למוקד מובהק של מחלוקות אידאולוגיות ונעשתה ציר מארגן לתנועות ולמפלגות שנערכו סביבה שוב ושוב במרוצת המאה העשרים . היא גם תפסה עתה מקום מכריע בעיצוב היחסים בין העם היהודי לאומות העולם ובין ההוויה הלאומית להוויה האנושית . חוגים שונים , דתיים וחילוניים , גם פיתחו זנים חדשים של 'תאולוגיה פוליטית' שלא נודעו כמותם לפנים בתולדות ישראל . כל התמורות והמתחים הללו טבעו את חותמם במאמרים שנקבצו בכרך זה וייחדו אותו משני הקבצים שקדמו לו . מרבית המאמרים שרואים אור בספר זה הוצגו בשעתם בגרסה ראשונה בכנס שנערך בשנת תשס"א ביד יצחק בן צבי בירושלים . אני מכיר תודה לד"ר צבי צמרת , מנהל המוסד , על יזמתו וסיועו , לגב' חנה להב על ארגונו של הכנס ולמנצחים על המלאכה , גב' שלומית משולם ומר חננאל גולדברג , שלא חסכו מאמץ בהכנתו ובהתקנתו של הספר . כן נתונה תודתי לגב' יהודית שמש על העריכה הלשונית הנאה והקפדנית של המאמרים , ולבני מרדכי רואי על שקידתו בהכנה של מפתח השמות . יעמדו כולם על הברכה . ירושלים , מנחם אב תשס"ד א"ר
|
|