בית הכנסת עזרא

עמוד:20

בית הכנסת עזרא המרכזי והמפורסם שבבתי הכנסת של פסטאט היה ועודנו בית תפילתם של הירושלמים , אשר נקרא בית הכנסת עזרא . המקורות מצביעים על כך , שלבית כנסת זה היו שמות נוספים . עד לסוף המאה ה 19 נבעה יוקרתו של בית הכנסת עזרא ממסורות שיוחסו לו . מסורת אחת טענה , שבעבר זרמה סמוך למקום תעלת מים ממי הנילוס . לפי אותה מסורת , בקני הסוף של תעלה זו הסתירה יוכבד את משה י אחת מבנות פרעה מצאה את התיבה , וחייו של משה התינוק ניצלו . המסורת מציינת , כי בית הכנסת הוקם במקום שעלילה זו התרחשה בו . מסורת זו בת מאות שנים היא , וביטוי לכך ניתן למצוא על דופן תיבת התפילה הממוקמת בפתח אולם התפילה . בצדה השמאלי של התיבה חקוק על גבי לוח השיש : רבי משה בן מימון , רמב"ם 35 ) ו ו , ( 1204- הוא המפורסם מכל יהודי _פסטאט . רמב"ם ברח מספרד , ארץ הולדתו , בשל רדיפות היהודים אל מרוקו , ומשם הגיע לפסטאט בשנת 165 ו - , בדרכו לפסטאט שהה זמן קצר בארץ ישראל , אשר הייתה נתונה באותם ימים במאבק דמים בין הצלבנים והמוסלמים . עם הגיעם לפסטאט השתכנו רמב"ם ובני משפחתו ברובע אל מצאצה . רמב"ם היה פילוסוף , פוסק הלכה , מנהיג רוחני ופוליטי לעדה היהודית במצרים וליהודים מחוצה לה . לאחר מות אחיו דוד , אשר סחר בתכשיטים והיה המפרנס הראשי במשפחה , החל רמב"ם לעסוק ברפואה כדי להבטיח את קיום משפחתו . כיוון שיצאו לו מוניטין כרופא , הוזמן לשמש בתפקיד זה בחצר השליט , ובעיקר כרופאו האישי של אל קאציי אל פאציל , ( 1200-1135 ) הוזיר הגדול בחצרו של השליט צלאח אל דין . בנו של רמב"ם , הנגיד ( משרתו הרשמית של 'ראש עדת היהודים / כנזכר לעיל ) אברהם , ( 1237-1186 ) שימש אף הוא כרופא , ובדומה לאביו התגורר בפסטאט והועסק בקהיר . עדותו האישית של רמב"ם ( באיגרת ששיגר לשמואל אבן תיבון בספטמבר ( 1199 על עבודתו כרופא מומחה בחצר המל ך בקהיר ועל עיסוקיו בפסטאט עשויה ללמד על פועלו של האיש ועל אופי המקום שפעל בו : אני שוכן במצרים = ] פסטאט ] והמלך שוכן באל קאהרה = ] קהיר _, [ ובין שני המקומות שני _תחומי שבת [ _כ 2 ק"מ _, [ ולי על המלך מנהג כבד מאוד,- _אי אפשר לי מבלי ראותו בכל יום בתחילת היום . אמנם כשימצאהו חולשה או יחלה אחד מבניו או אחת מפלגשיו לא אסור מאל קאהרה , ואני רוב היום בבית המלך . ואפשר גם כן שפקיד אחד או שני פקידים יחלו ואני צריך להתעסק ברפואתם . כללו של דבר : כל יום ויום אני עולה לאל קאהרה בהשכמה , כשלא יהיה שם שום מכשול ולא יתחדש שם שום חרוש , אשוב למצרים אחר חצי היום , על כל פנים לא אגיע קודם [ ... _] ואמצא האכסדראות כולם מלאות בני ארם . גוים ויהודים בהם . חשוב ובלתי חשוב , ושופטים ושוטרים , ואוהבים ושונאים . ערב רב , ידעו את עת שובי , ארד מעל הבהמה וארחץ ידי ואצא אליהם לפייסם [ ... _] ואצא לרפואתם ולכתוב להם פתקאות ונוסחאות רפואות חלייהם .

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר