תולדות פסטאט

עמוד:17

היהודים בפסטאט במסגרת זו של עיר שוקקת ומשגשגת הלכו ורבו קהילות הזרים בפסטאט . תנאיה הייחודיים של העיר משכו אליה מהגרים יהודים מערים ומכפרים רבים במצרים . מספרם של יהודי פסטאט עד למאה ה 2 ו אינו ברור ; לרוב הוא הוערך בכמה אלפים . הנוסע היהודי בנימין מטודלה ביקר בפסטאט בשנת , 1168 והעריך , כי במקום חיים כ 7 , 000 יהודים . מחקרים עדכניים יותר , המבוססים בין היתר על הגניזה , מעריכים את מספר היהודים הרבניים ( להבדיל מן הקראים ) _ב . 3 , 300 המפה שלפנינו מצביעה על כך , מצאה ביטוי גם במבני מוסדות הדת ו אלה תוכננו כך שיוכלו להבטיח את ליכודה של הקהילה הדתית . בתי המגורים של מרבית תושבי פסטאט פשוטים היו למראה , וכללו חדר מגורים מרכזי ומספר חדרים קטנים ביותר . בבתי התקופה בלטו בהעדרם חדרי אוכל וחדרי שינה מצד ייעודם . מרבית הבתים היו דלים גם בריהוטם . בתיהם של אמידי העיר תוכננו באופן דומה . אם כי חדריהם היו מרווחים יותר וריהוטם עשיר יחסית . בתי האמידים נבדלו גם במראה החיצוני : חצר ביתו של אדם מאמידי העיר כללה לעתים גינה ומזרקה . בחזית הבית הוקמה חומת אבן , אשר יצרה חיץ בין שטח הבית לבין סמטאותיה הצרות וההומות אדם של העיר . בחומת האבן נקבעו שערי כניסה קשתיים ודלתות עץ . אם שימש מבנה זה גם כבית עסק , כבית מסחר או כמרכז פיננסי , נקבעו בו מספר שערים , חלקם לשימוש דיירי הבית והאחרים לבאי בית העסק . מעל לקומת הכניסה נבנתה על פי רוב גזוזטרה או נקבעו חלונות גדולים , ובעדם ניתן היה לצפות בתנועת ההולכים והשבים . בשנת 969 נכבשה מצרים בידי צבא השושלת הפאטמית , אשר פלש אליה מצפון אפריקה . שליטיה החדשים של מצרים בחרו לבנות בירה חלופית לפסטאט . הבירה החדשה הוקמה כארבעה ק"מ צפונית מזרחית לפסטאט , ונקראה קהיר ( אל קאהרה , כלומר המנצחת . ( עם זאת , לאורך כל תקופת שלטונם של הפאטמים ( 1171-969 ) המשיכה פסטאט לשמש כעיר מרכזית ביותר ובמוקד החשוב של הפעילות הכלכלית והמסחרית במצרים . בראשית ימיה של קהיר שימשה הבירה החדשה בעיקר כמקום מושבם של השליט והמנהל הפאטמי . לימים , ככל שמעמדה של קהיר כבירת מצרים הל ך והתבסס , עבר אליה מרכז הכובד של הפעילות הדתית , הכלכלית , המסחרית והתרבותית,- ובמקביל הל ך ודעך כוכבה של העיר פסטאט . על רקע זה ניתן לציין את דבריו של ההוגה המוסלמי עבד _אל רחמן אבן ח'לדון ( 1406-1332 ) על השגשוג וההילה שנקשרו בימיו לקהיר : 'כיום אין עיר שופעת יישוב יותר מקהיר ; היא אם העולם , היכל האסלאם ומעיין המדע והמלאכות . ' סמוך למבצר בביליון מצוי כיום אתר ארכיאולוגי הפתוח למבקרים , ובו שרידיה של פסטאט , ההולכים ונחשפים בשנים האחרונות . אתר זה נמצא במרחק הליכה מבית הכנסת עזרא .

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר