ערים — תיכנון ובנייה

עמוד:59

ערים — תיכנון ובנייה במאה השלישית לספירה הגיע תהליך העיור בארץ ישראל ובעבר הירדן לשיאו . כיסודו עמדה התפיסה הרומית , שהעיר n civitas היא הנושאת ומקדמת את התרבות העולמית . תרבות העיר היתה בעיקרה תרבות פאגאנית , ולפיכך רכים היהודים שהסתייגו מן החיים בעיר . עם זאת , נמצאו יהודים לא רק בערים יהודיות כטבריה , אלא גם בערים נוכריות ברובן כעכו או בית שאן , ובערים מעורבות כמו קיסריה , ציפורי או לוד . בבניית העיר ומוסדותיה בא לידי ביטוי מיטב הכשרון הרומי . ההעדפה שהעדיפו הרומאים את פיתוח האדריכלות האזרחית וההנדסה הסטאטית ( בניגוד לקודמיהם היוונים , שהיפנו את עיקר מאמציהם להשגת שלמות אסתטית ולבנייה דתית ) מצאה לה ביטוי נרחב בבנייה העירונית . המיומנות הרומית בבניית קמרונות וקשתות והשימוש הנרחב במלט כחומר מלכד וחומר יציקה איפשרו הקמת מבנים נועזים בגובהם , קמרונות תמך שנשאו מסדים מוגבהים , התקנתם של גשרים ואמות מים , בניית קשתות עיטוריות מרשימות ובניינים מפוארים , כיפות וגומחות קעורות . בניית שווקים מהודרים האיצה את הפעילות הכלכלית ומתקני הסאניטאציה שיפרו את רמת התברואה . הדאגה להנאת האזרח ורווחתו הביאה לבנייתם של מתקני בידור להמונים , כגון תיאטרונים , קרקסים ואיצטדיונים ולהקמת בתי מרחץ גדולים . העיר הרומית בארץ ישראל הושפעה גם מן המסורת ההלניסטית , שהיתה חזקה במזרח , נטייה הניכרת בחזות האסתטית הנאה של העיר , רחובותיה וכיכרותיה . חלק ניכר מן הערים קיבלו את עיצובן היסודי כבר בתקופה הרומית הקדומה , אבל רק בתקופה מאוחרת יחסית הגיעו לשיא פריחתן . שומרון ( סבסטיה ) היא דוגמא נאה לכך . תחומה הנרחב , חומתה , שערה , האיצטדיון ומקדשה המפואר בראש האקרופוליס נבנו כבר בימיו של הורדוס , אך בתקופה הרומית המאוחרת , במיוחד בימי השושלת הסוורית ( סוף המאה השנייה ראשית המאה השלישית , ( לא רק שכל המבנים האמורים חודשו , ובהידור רב מאשר קודם , אלא שנוספו עליהם רחוב עמודים מפואר שאורכו 800 מטרים , באסיליקה ענקית לצד הפורום , מקדשים ובניינים מהודרים אחרים . הערים בארץ ישראל נבנו — עד כמה שניתן לשפוט על פי תוכניות הידועות לנו — לפי עקרונות התיכנון הרומי . ביסודו עמדה התוכנית האורתוגונאלית או ה'היפודאמית / שהיתה מקובלת בתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה , אלא 50-70 , 123-139 Sukenik , Samaria-Sebaste , I : The Buildingof Samaria , London 1942 pp . 35-37 , 1910 . Cambridge Mass . 1924 , pp . 167-220 ; J . W . Crowfoot , K . M . Kenyon , E . L . G . A . Reisner , CS . Fisher , D . G . Lyon , Harvard Excavations at Samaria , 1908- 41 A . H . M . Jones , The Urbanization ofPalestine ' , 7 /^ 6 , ' 21 ( 1931 ) , pp . 78-85 40 ( להלן : שומרון , . ( 1

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר