|
|
עמוד:68
ו . הרכב הכוחות המורדים מתאורו של דיו קאסיוס עולה הרושם כי אל המורדים נספחו יהודים מהתפוצות ואנשים מהיישוב הנוכרי שבארץ ישראל . באשר ליהודי התפוצות הרי יקשה להניח כי לקחו חלק פעיל במרד . תוצאותיו הקשות של מרד התפוצות כימי טריאנוס , הביאו כמעט למחיקתן של התפוצות היהודיות ששכנו בפרובינציות הרומיות שבקירבת ארץ ישראל . גזירות השמד שהוטלו בעקבות מרד בר כוכבא , לא נגזרו אלא על יהודי ארץ ישראל , אף בכך יש משום ראייה שבמידה שהיתה ליהודי התפוצות מעורבות במרד , הרי לא היתה זו משמעותית ביותר . אם נדייק בדבריו של דיו קאסיוס עצמו , מתברר כי אף בהם אין ראייה חד משמעית לשילובם של יהודי התפוצות במרד . שכן , הוא מדבר על היהודים בכל קצווי הארץ שגרמו לאי שקט _50101 — _מ 10 — Kai 0 _( dnavTaxoC yf \ q לפיכך סביר להניח כי הכוונה היא ליהודים שבקצווי ארץ ישראל ולא ליהודים מכל קצווי תבל , שכביכול נטלו חלק כמרד בר כוככא . דבריו של דיו קאסיוס ביחס לנוכרים תושבי ארץ ישראל , שהצטרפו ללוחמים , מתקבלים בהחלט על הדעת . יש רגלים להנחה כי יסודות מהיישוב הנוכרי בארץ , עשו יד אחת עם המורדים כל עוד ידם של אלה היתה על העליונה , כאשר מניעים אותם התקווה לרווחים ותאוות השלל . ממקורותיו של מרד כר כוככא אין לברר עד תומם את מידת זיקתם של 70 1873-1874 , pp . 463-470 C . Clermont-Ganneau , Archaeological Researches in Palestine . London 69 ראה י' אהרוני , מחנה ב' — מערת האימה , מערות מדבר יהודה , ב , ירושלים תשכ"ב , עמי . 173-172 ממשלחות הלגיון החמישי _המוקדוני , והאחד עשר הקלאודי ' . ' אלה הם לגיונות שהובאו מארצות הבל קן לשם דיכוי מרד בר כוכבא . המסורת התנאית קובעת את תאריך לכידתה של ביתר לתשעה באב ( משנה , תענית ד . ו . ( בין שהדברים תואמים את תאריך כיבושה של ביתר במציאות בין אם לאו , ברורה המגמה — להשוות את מפלת ביתר לחורבן הבית השני . מעין אפילוג למרד מהווה נסיונם של אנשי בר כוכבא באיזור עין גדי להימלט ולמצוא מסתור במערות , המצויות בנקיקי הסלע הקשים לגישה , אשר בנחלים היורדים ממדבר יהודה לים המלח . גורלם של פליטי המערות היה דומה במידה מסוימת לזה של אנשי מצדד , במרד הגדול . הרומאים גילו את מחבואם ואם כי לא יכלו להסתער עליהם במישרין , הרי כעזרת המחנות — ששרידיהם ניכרים עד היום ליד מערות נחל חבר — מנעו מהם אספקה והטילו עליהם מצור הדוק .
|
|