|
|
עמוד:9
מבואות גבולות וגיאומורפולוגיה מבחינה גיאולוגית מדבר יהודה הוא אזור השיפולים המזרחיים של קמר חברון ושל חלקו הדרומי של קמר ראמאללה , שבמזרח תוחמים אותו מציקי ההעתקים של בקעת ים המלח , ובמערב תוחמת אותו רצועת ספר המדבר . כיוונם הכללי של קמרי יהודה הוא מצפון - צפוךמזרח לדרום - דרום - מערב , ואילו כיוונם של מצוקי ההעתקים של בקעת ים המלח הוא מדרום לצפון , אך הם משנים את כיוונם באזור בקעת יריחו ופונים לצפון - מערב . מבני השוליים האלה מצרים את שטחו של מדבר יהודה בצפון , עד לנקודה שבה הם נפגשים בואדי אלעוג'א ( נחל ייט"ב ) , שהוא גבולו הצפוני של מדבר יהודה . בדרום אין הגבול כה מוגדר . כאן חודרות אל תחום מדבר יהודה השלוחות הצפוניות - מזרחיות של קמרי הנגב , שצביונם שונה לחלוטין מזה של קמרי יהודה , והגבול חייב אפוא לעבור מצפון להן . גבולו המערבי של מדבר יהודה נדחק בדרום לעבר מצוקי ההעתקים , על ידי בקעת - ערד - קמר - כירוד , ונפגש עם מצוקי ההעתקים בנוה זהר , שהוא קצהו הדרומי של מדבר יהודה . גבולו המערבי של מדבר יהודה מתאר כעין קשת , היוצאת ממצוקי ההעתקים , עוברת דרך פתח ואדי אלעוג'א , עין אלפואר , אלעבידיה , תקוע , בני נעים , זיף , מעון , הר גבנונים וחתרורים , וחוזרת למצוקי ההעתקים בנוה זהר . קמר חברון והחלק הדרומי של קמר ראמאללה הם א - סימטריים : כלפי מערב הם צונחים במדרון תלול ורצוף , ואילו כלפי מזרח , לכיוון מדבר יהודה , הם משתפלים במדרון מתון יותר , שאינו רצוף . יש בו כמה קמרים מקומיים , שאחדים מהם מלווים בהעתקים . מבנים כאלה מצויים גם בצפון ( קמר מר סבא , קמר מנטאר , קמר אלחג'ר ) ובדרום ( קמר הר קנאים ומצד חתרורים ) . אלה הם מבני אורך , המקבילים לקמרי יהודה . מצוקי ההעתקים , הגובלים בבקעת ים המלח , הם היסוד המבני המרשים ביותר במדבר יהודה ; התהוותם קשורה בתנועות שהתרחשו לאורך הבקע הסורי - אפריקני . סמוך להעתק המזרחי , העיקרי , מצויים העתקים נוספים , שצפיפותם פוחתת והולכת ככל שמתקדמים מערבה . העתקים אלה מקבילים , בדרך כלל , להעתק העיקרי ; מיקומם וכיווניהם מעידים על זיקתם להעתק הראשי . ההעתקות יצרו כאן הורסטים וגרבנים . בעמוד ממול : דרום מדבר יהודה
|
|