|
|
עמוד:12
ההצפות בתקופת המיוקן , שבמהלכן היתה השפלה הגבוהה קו החוף של הים המיוקני , ואילו השפלה הנמוכה היתה טבלת הגדוד של ים זה . הנסיגה של הים בתור השלישון גרמה להיווצרותן של שלוש תופעות בולטות בשפלה : א . לגבעות השפלה שיאים תואמים , בדומה לאלה של טבלת גדוד ימי . ב . בגבול שבין השפלה הגבוהה והנמוכה פונים הנחלים צפונה , כנראה בגלל החסימה שחסם חול החופים את דרכם באותה עת . ג . על ראשי הגבעות יש קונגלומרטים ימיים מתקופת המיוקן , בדומה לאלה האופייניים לאזורי חופים . לגבולה המזרחי של השפלה - המעבר מן ההר לשפלה - אופיינית סדרת עמקי נחלים שכיוונם צפון - דרום וביניהם מפרידים אכפים נמוכים . סדרת עמקי נחלים אלה נקראת עמקי תלם , והם נוצרו בשל התנאים הטופוגרפיים והליתולוגיים האופייניים לאזור גבולה המזרחי של השפלה . הגבול בין המסלע של ההר במזרח ( גיר קשה ודולומיט ) לבין זה של השפלה במערב ( קרטון ונרי ) הוא קו חולשה אופייני , שתהליכי הסחיפה בו מואצים ומוגברים בשל התאוצה הרבה של המים הזורמים במדרון , על מתלול הכפיפה המערבי העז של הרי יהודה . בבסיס המדרון ולאורך קווי החולשה התרחבו עמקי תלם אלה ויצרו ארבעה עמקים רחבים , שבהם הצטברו כמויות גדולות של אדמות סחף פוריות מן ההרים : עמק אילון , עמק נחל שורק , עמק האלה ועמק תרקומיה . פוריות העמקים ונוחות המעבר בהם תרמו להתפתחותם למן ימי קדם כמרכזי יישוב וכצמתים חשובים בנוף הגבעי שבין מישור החוף לבין ההרים : הכביש הראשי לירושלים חוצה את עמק אילון ; מסילת הברזל מן החוף להר עולה בנחל שורק ; הדרך מפלשת לכיוון ירושלים עולה בעמק האלה ; והמעבר החשוב ממישור החוף הדרומי ואזור בית גברין לכיוון חברון עולה בעמק תרקומיה . דרכי אורך חשובות בכיוון צפון - דרום , המוליכות משער הגיא , דרך בית שמש , לעזקה , מראשה , לכיש , תל עיטון ולהב , עוברות בקווי עמקי התלם ועל האכפים הנמוכים שביניהם , ואף הן תרמו להתפתחותו של מערך היישובים בשפלה . למבנה המבותר של השפלה נודעת חשיבות רבה בכך שהוא מאפשר את קיומן של דרכי רוחב בין השפלה למישור החוף . דרכים אלו עוברות בעמקי הנחלים הרבים שכיוונם מזרח - מערב . על הגיאולוגיה של השפלה ראו בכרך מס'11 - הרי יהודה
|
|