א. ארץ כנען

עמוד:58

במשמעות דומה נזכרת ארץ כנען בסיפורים השונים מימי ההתנחלות , ולפיכך לא נכללו בה אזורי ההתיישבות הישראלית בעבר הירדן ( ברייג : יב ; לג : יח ; במילב : לב ; לה : יד . ( הדבר בולט במיוחד בסיפור הקדום על המזבח שבנו שבטי _עבר הירדן יאל מול ארץ כנען אל גלילות הירדן אל עבר בני ישראלי ( יהוי כב -.ט ואילך . ( שבטי עבר הירדן הלכו 'משלד ; אשר בארץ כנען אל ארץ הגלעדי ( פסוק ט , ( והשליחים חזרו ימאת בני ראובן ומאת בני גד ( רק שני השבטים האלה נזכרים בסיפור הקדום ) מארץ הגלעד אל ארץ כנען אל בני ישראלי ( פסוק לב . ( מאלפת ביותר היא הטענה המובאת להצדקת בנייתו של המזבח - - _( ואם לא מדאגה מדבר עשינו את זאת לאמר מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה לכם ולה' אלהי ישראל . וגבול נתן הי ביננו וביניכם בני ראובן ובני גד את הירדן אין לכם חלק בה,-- ( פסוקים כד-כה . ( כאן באה לידי ביטוי ברור ההשקפה הקדומה , שארץ הגלעד היא מחוץ לגבולות ארץ כנען , ולפיכך מתעורר החשש , שמא תישאר גם מחוץ לגבולות נחלותיהם של שבטי ישראל , על כל הכרוך בכך בענייני קודש וחול . לכך מתאים גם תיאור כנען בלוח העמים ( בר' י : טו ואילך . ( גיבור כנען הוא צידון , שהאפילה על שאר הערים שבדרום פיניקיה בתקופת ההתנחלות , עד כי השם צידונים היה לשם נרדף לפיניקים כנענים : ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גךךה עד עזה בואכה סדמה ועמךה ואךמה וצבים עד לשע ( ברי י : יט . ( מסתבר אפוא , כי בתקופה ההיא כלל תחום השפעתה של צידון את כל חבל החוף , מפיניקיה עד עזה שבקירבת גבול מצרים , ואף השתרע מזרחה , לעבר הערים הקדומות ששכנו לפי המסורת בחלק הדרומי של כיכר הירדן . המסורת בדבר תחומה של ארץ כנען למן הנגב ועד לבוא חמת מופיעה גם בתיאורים אחרים במקרא , כגון 'ממדבר צן עד רחב לבא חמת' ( במי יג : כא . ( גם הכיבושים הישראליים מתוארים במסגרת זו , הן הכיבושים בררום : 'מקדש ברנע ועד עזה ואת כל ארץ גשן עד גבעוך ( יהוי י : מא , ( הן הכיבוש הכללי ; ימן ההר החלק העלה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון' ( יהר יא : יז ; והשווה יהר יב : ז . ( הואיל וההתנחלות הישראלית לא הגיעה עד הקצה הצפוני של ארץ כנען , נוצר המושג 'הארץ הנשארת' — כלומר , הארץ שלא נכבשה — שגבולה ? מבעל גד תחת הר חרמון עד לבוא חמת' ( יהר ו _יח 18 וראה גם שופ' . וו : 1 עם התנחלותם של שבטי ישראל ושל שאר העמים הקרובים ועם חלוף השלטון המצרי בכנען חל שינוי במציאות המדינית והיישובית של 'ארץ כנען לגבולותיה . ' ואולם , במסורת המקראית לא נשתבח תוואי הגבול הקדום בימי בואם של השבטים , והדיו מהדהדים עד שלהי תקופת המלוכה . בסיפור המרגלים נשארה לבוא חמת נקודת גבול נכספת בצפון ( במ' יג : כא . ( בימי דויד ושלמה ( דה"א יג : ה ; _מל''א ח : סה ; דה"ב ז : ח ) ובימי ירבעם הב ) _' מל"ב יד : כה ; עמוס ו : יד ) שוב היתה לבוא נקודת גבול בין ממלכת ישראל ובין ממלכת חמת , אחת הממלכות הניאו חיתיות שבצפון סוריה . מתקופה זו קיבלה העיר לבוא את התוספת המייחדת חמת , שהולידה את הפירוש המוטעה שאין לבוא שם של עיר , אלא ציון גבולה של חמת , בואך חמת . בצד גבול ההתנחלות הישראלית לאמיתו , שבא לידי ביטוי במטבע 'מדן ועד באר שבע / רווח מושג נרחב יותר , שיסודו בגבולותיה המסורתיים של כנען ; מלבוא חמת עד נחל מצרים ( ימי

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר