ב. נופי הארץ ואקלימה

עמוד:25

( 5 ) מואב . מואב נחלקה לשני חלקים — בדומה לגלעד — _על ידי האפיק העמוק של הארנון , היוצר אחד הערוצים הגדולים והמרשימים בארץ ישראל בקירבת ים המלח . לשני החלקים אופי זהה : רמות של אבן גיר מתקופת _הקינומן , ומתחתן אבן חול נובית , החשופה במידה רבה במזרח . הרמות מתנשאות לגובה רב מעל _לים המלח . ביניהן ובין חופו המזרחי של ים המלח , שהוא גם גבולה המערבי של ארץ מואב , מפרידים מדרונים תלולים ואימתניים . בדרום מפריד הארנון בין מואב לארץ אדום . בצפון , לעומת זה , אין גבול טבעי , והגלעד ומואב מתמזגים זה בזה לאורך קו דמיוני העולה מקצהו הצפוני של _ים המלח , בין חשבון ובין מיךבא . בשל כך היתה יריבות מתמדת בין ישראל למואב על השליטה בצפון האיזור . רמה שטוחה זו , הנמצאת בגובה של 720-600 מי מעל פני הים , מכונהבמקראיהמישורי ( _דביג : י ; ד : מג , ועוד . ( עריה החשובות היו מידבא בצפון וליבון בדרום , שתיהן תחנות ליד ידרך המלך . מדרום מזרח לריבון שכנה _גגרוער , עיר הגבול המסורתית של ישראל בעבר היררן , שחלשה על המעבר לאורך הארנון ( יהר יב : _ב,- יר' מחויט ועוד . ( _אף על פי כן היתה ריבון העיר העיקרית ואחת מכירותיו של מישע מלך מואב , שהשתלט על המישור עד מידבא , כפי שעשו שליטי מואב לפניו ואחריו . לב לבה של מואב שמדרום לארנון גבוה יותר , ובדרום הוא מתנשא לגובה של 1 , 200 מי ומעלה . בידנו ידיעות היסטוריות מעטות בלבד על עריה של מואב וכפריה , פרט לבירה קיר חרשת או קיר מואב , ששכנה בנקודה איסטרטגית מובהקת , שהשקיפה על דרומו של ים המלח . כלכלתה של מואב היתה בעיקר על המרעה , כפי שנאמר במפורש : יומישע מלך מואב היה נ י קד ' ... ( מל " ב ג : ד . ( ( 4 ) אדום . חבל ארץ זה , הכולל את ההרים הגבוהים שממזרח לערבה , מורכב ברובו מאבן חול נובית על תשתית של סלעי גראניט . במקומות רבים גובהם יותר מ 1 , 500 מי , ופה ושם הם אף מתנשאים לגובה של 1 , 680 מי ויותר . משום בך הם זוכים לבמות נאותה של מישקעים , אף כי רק בשיפוליהם המערביים ובקצה המערבי של הרמה . רצועה ארוכה וצרה זו , היפה לעיבוד חקלאי , היתה מכוסה ברובה בחורש עבות , שנשתמר בחלקו עד ימינו . על שמו של חורש זה נקרא האיזור 'הר שעירי . אדום מילאה תפקיד חשוב בתולדותיה הקדומות של ארץ ישראל בגלל הקשר ההדוק בינה ובין מדבריות הדרום . זהו שטח קשה , שהגישה אליו אינה קלה . נקיקיו הרבים וביצוריו הטבעיים היו מקומות מפלט מצוינים לאוכלוסייה בימי חירום . נוסף על בל אלה הגנה על האיזור שרשרת של מצודות שבשולי המדבר . מכאן , שגם בימי קרם וגם בתקופות מאוחרות יותר נהנה איזור זה מעוצמה רבה ומעצמאות . ואולם , לא היה בכוחם של אמצעי הגנה אלה להציל את האיזור משעבוד לממלכה המאוחדת של ישראל או ליהודה בימי עוצמתה . מטרתן העיקרית לכיבוש אדום היתה השליטה על הקצה הדרומי של _'דרך המלךי ועל דרך הערבה , לרבות השליטה על אילת , עיר הנמל שעל שפת ים סוף . נתיבי סחר אלה עם דרום ערב ועם חופה המזרחי של אפריקה היו המקור העיקרי לעושרה של אדום . למכרות הנחושת שמשני עברי הערבה היתה , כנראה , חשיבות משנית בלבד . אין אנו יודעים בוודאות איזו עיר היתה בירתה של אדום . מכל מקום , תחילה עברה , כפי הנראה , מעיר לעיר ( בר' לו : לא-לט . ( גם _בקופות מאוחרות יותר היו בה , כנראה , שני מרכזים :

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר