|
|
עמוד:16
בדרך כלל נחלי אכזב , מתנקזים מי הגשמים משטחים נרחבים . חמורים במיוחד השטפונות , שמקורם בזרמי המים היורדים מן ההרים . _תוךיום-יומיים , ולעתים קרובות אף תוך כמה שעות , הופכים זרמים אלה לשטפונות אדירים . ואכן , ה'אפיקים בנגבי הנזכרים בתהי קכו : ד היו משל להופעתם ולהיעלמותם הפתאומיות . מי השטפונות האלה זרמו ברובם אל הים , ובימי קדם לא הביאו שום תועלת . לאורך אפיקים אלה נמצאים רוב המעיינות ובארות המים , שהיו חיוניים בימי קדם להתיישבות קבע . שני הוואדיות העיקריים בנגב המערבי הם ואדי 1 < שךיעה ( נחל גךר המקראי ) וואדי שלאלה ( נחל הבשוד המקראי , (? המתאחדים בסוף מהלכם . לאורך ואדיות אלה שכנו המרכזים החשובים של האיזור : תל _קזךע / תל א שריעה ( צקלגי ) ותל הרור / אבו הךיךה ( גרר ) שבוואדי א שריעה ; תל שרוחן ( תל אל פךעה ) ותל ג _?? ה ( תל _ג'נלה,- יךזה ) שבוואדי שלאלה . ( ב ) רכס ההרים המרכזי שרשרת הרים זו מתרוממת בתלילות ממישור החוף ומן השפלה . רמותיה נרחבות ונוחות יותר בצפון וצרות למדי בדרום . בימי קדם היו חלקים ניכרים מאיזור זה מיוערים , אך בתקופת ההתנחלות בוראו מרבית היערות , ואת מקומם תפסו עצי פרי . העצים ניטעו על מדרגות ההר , שחוזקו בקירות אבן כדי למנוע סחף . עם חורבן הארץ והידלדלות אוכלוסייתה נעזבו רבים מן המורדות המעובדים , המדרגות התמוטטו , והאדמה הפורייה נסחפה בחלקה הגדול במורדות ההרים , שנותרו עתה חשופים . רבים מן המדרונים אינם ראויים אלא לייעור מחדש . במדרונים המיוערים החל תהליך של היווצרות שכבת קרקע חדשה . רכס ההרים מחולק לארבעה אזורים עיקריים.- הגליל , הרי אפרים , הרי יהודה והרי הנגב . ( 1 ) הגליל . איזור זה , הגבוה שבאזורי ההר , הוא גם הפורה והממוזג ביותר , והוא מזכיר את לבנון בעלת הצמחייה הצפופה . האיזור היה משופע בכפרים קטנים ומכוסה בעצי זית ובעצי פרי אחרים , אך עם זאת היה מרוחק למדי מנתיבות הסחר העיקריות וממרכזי השלטון . חשיבותו כעורף מן הסתם עלתה על המשתמע מן המקורות ההיסטוריים . לגליל שני חלקים : הגליל העליון בצפון , המתרומם ל 900 מ' ומעלה , והגליל התחתון בדרום , שגובה פסגותיו הגבוהות ביותר נמוך מ 600 מי . את הגבול ביניהם מסמנים בבירור מדרונים תלולים , המתנשאים לגובה של 600-450 מי ומקשים מאוד את המעבר ביניהם . הגליל העליון — . זו רמה הררית , המשתפלת בהדרגה מן הדרום לצפון עד לגובה של 540-450 מ . ' הרמה משתרעת עד הערוץ העמוק של הליטאני , המפריד בינה ובין הרי הלבנון . בחלקו הגבוה של הגליל העליון השטח מבותר מאור וקשה להתיישבות . בימי קדם היה מיוער בצפיפות . בחלקו הצפוני , לעומת זה , משתרעים מישורים רחבי ידיים ומשופעים במעיינות , הנוחים להתיישבות . ואכן , ברוב התקופות היה חלק זה של הגליל העליון מיושב יותר מחלקו הדרומי . ואולם , במקורות אין ידיעות רבות על יישוב החלק הזה . יש מקום להניח , כי היישוב הגדול והחשוב ביותר היה 'קדש בגליל בהר נפתלי' ודם י כ ? .- ועוד , ( ששכנה בחלקו המזרחי של הגליל העליון וצפתה על עמק הירדן . האתר נמצא היום בשטח ישראל בקירבת הגבול , ואילו רוב רובו של מישור הגליל העליון כלול בשטחה של לבנון . הגליל התחתון — . שטח זה , שהוא המישורי שבאזורי ההר , אינו אלא איזור ביניים של רכסים נמוכים , וביניהם מישורים נרחבים . ארבעה עמקים גדולים חוצים את הגליל התחתון ממזרח למערב , אך במקרא אין זכר לשמותיהם . ואלה העמקים מצפון לדרום : בקעת בית
|
|