|
|
עמוד:9
העולים וכישוריהם , הן כיזמים כלכליים ואנשי מקצוע ( כמו חלק מעולי גרמניה ) והן כחלוצים הנחלצים לפעולות התיישבות חקלאית ( כמו רבים מצעירי העלייה השלישית . ( ב . תלות כלכלית של היישוב היהודי בגורמי חוץ . יש לראות את עליית היהודים בהתבססותם בארץ ישראל כמפעל התיישבותי , וככזה אך טבעי הוא שחלק מהמקורות הדרושים לו מקורם חייב לבוא מבחוץ . לא היה מפעל התיישבותי בעולם שלא היה מותנה בעזרה . המיוחד למפעל ההתיישבות היהודי בארץ היה בכך , שהתמיכה בו לא ניתנה על ידי ממשלות בעלות אינטרסים פוליטיים או חברות כלכליות שפעלו מתוך שאיפת רווחים , אלא על ירי ארגונים פילנטרופיים ולאומיים , שהמניעים שלהם היו שונים . כתוצאה מכך , חלק ניכר מהכספים שזרמו לארץ לא נוצלו למטרות כלכליות של ביסוס משקי , אלא תרמו לרמת חיים וצריכה גבוהה ( יחסית לכושר הייצור המקומי . ( תוצאה נוספת הייתה שהיישוב זכה ברמה גבוהה במיוחד של שירותים ציבוריים , והתקיימו בו מוסדות וארגונים ציבוריים לרוב , שהעסיקו אחוז גבוה מאוד מכלל המועסקים . גיאות ושפל 1 &" -. 1 ב היהודי בארץ ישראל בשנים 920 ו948- ו ( גרף עליון ) בהשוואה לגלי העלייה לארץ ( גרף תחתון . ( ההתאמה בין שתי התופעות בולטת לעין .
|
|