ליל שבת

עמוד:151

תפילות השבת וברכותיה קידוש לליל שבת [כולל שבת חול המועד פסח וסוכות] מוזגים יין או מיץ ענבים לגביע והמקדש מרים אותו מעט מעל השולחן ביד ימינו ואומר: [בלחש] ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. ויכלו השמים והארץ וכל צבאם. בראשית א, לא )סוף( — ב, ג. ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו, כי בו שבת מכל מלאכתו, אשר ברא אלהים לעשות. 0 ויכלו: הגיעו לידי השלמה ושלמות. וכל צבאם: כל מרכיבי הבריאה. קידוש לליל שבת: חובת ההצהרה והעדות על קדושתו של יום השבת, היא הקידוש, נזכרת כבר במשנה [ברכות ח, א], אך הנוסח שלפנינו [בשינויים קלים] ידוע רק מספרות הגאונים. הקידוש של ליל שבת מורכב משלושה חלקים: ציטוט מן התורה, ברכת הגפן וברכה העוסקת בקדושת יום השבת. על פי מנהגים שונים הוא נאמר בעמידה או בישיבה [ויש המחלקים אותו בין עמידה לישיבה]. ראוי להעיר, כי על פי קביעת האר"י צריך שיהיו בקידוש שבעים מילים בלבד [כמניין "יין" בגימטריה], ועל כן צמצמו את נוסח ספרד שיתאים לקביעה זו. בנוסח אשכנז נוסף [אחרי "זכר ליציאת מצרים"] המשפט: "כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים". ויכלו השמים וכו': פסוקי תורה אלה מספרים על השבת הראשונה של בריאת העולם. שתי המילים, "יום השישי", חותמות את בראשית א, לא ["ויהי ערב ויהי בקר יום השישי"], הקודם ל"ויכולו השמים". נראה ששתי מילים אלו התוספו לקידוש כדי שהאותיות הראשונות של ארבע המילים הפותחות אותו ["יום השישי ויכולו השמים"] ייצרו את השם המפורש. כדי לא להתחיל בציטוט פסוק באמצעו, יש הנוהגים לומר בלחש את ארבע המילים "ויהי ערב ויהי בוקר" לפני אמירת הקידוש בקול רם.

ידיעות אחרונות

קרן אבי חי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר