|
|
עמוד:11
פתח דבר : מבנה הספר ומקורותיו במחצית השנייה של המאה התשיעית קמה בגולת בבל ופרס התנועה הקראית ששמה לה למטרה להשיב את העם למקרא ולשחררו מכבלי התורה שבעל פה . הנאמנים לתורה שבעל פה נקראים מאותה עת במקורותינו הרבניים . בשל אופייה הפלורליסטי בראשית דרכה , הסתופפו במסגרת התנועה הקראית חוגים רבים . אחד הבולטים שבהם , אם לא החשוב שבהם , היה חוג 'אבלי ציון . ' עיקר דיוננו בספר זה מוקדש לחוג זה אשר פעל בעיקר בארץ ישראל עד לסופה של המאה האחת עשרה . ברבע האחרון של המאה התשיעית , דהיינו , זמן לא רב לאחר התגבשות התנועה הקראית בגולה , החלה עליית האבלים לארץ ישראל . בירושלים התיישבו העולים החדשים בשכונה חדשה משלהם , ולקהילה שייסדו קראו קהילת ה'שושנים . ' קהילה זו הפכה לקהילה הקראית המובילה במאות העשירית והאחת עשרה . האבלים השאירו אחריהם יצירה ענפה , רבת היקף , שכללה פירושי מקרא , ספרי מצוות , ספרי פולמוס , חקר הלשון העברית , מילונים וספרי הגות , שנכתבו בהשפעת ה'מעתןלה' המוסלמית . חלק ניכר מיצירה רחבת היקף זו נמצא עדיין בכתבי יד . פירושי המקרא של אבלי ציון הירושלמים הם המקור החשוב ביותר למחקרנו זה . בפירושיהם למצוות התורה פרשו לפנינו את תורתם ההלכתית , ובפירושיהם לנבואות נחשפת לפנינו תורתם המשיחית . עולה מפירושים אלו שעלייתם של אבלי ציון הקראים לירושלים לא הייתה מקרית כלל ועיקר , אלא נתפסה בעיניהם כשלב הכרחי בתהליך משיחי , שסופו בלשונם 'ישועה . ' שלב קודם לישועה הוא התשובה , והאבלים נטלו על עצמם את תפקיד השבת העם בתשובה . עיקרה של התשובה , כפי שנתפסה על ידי הפלג המרכזי של האבלים , היה שיבה למקרא , אבלות ציון ועלייה לארץ ישראל . נראה שהשם 'תורת ארץ ישראל' יאה למשנתם של האבלים . זאת משום שהציבו את ארץ ישראל במרכז , הן בתחום ההלכתי והן בתחום המשיחי . לתורת ארץ ישראל זו מוקדש עיקר הדיון בחיבור זה . בין כינויי הגנאי הרבים שהדביקו אבלי ציון הקראים לרבניים , נמצא את הכינויים : 'אנשי הגלות' ו'גלותיים . ' מנהיגי הרבניים הם 'רועי גלות . ' תורת הרבניים כונתה ' תורת הגלות . ' כינויים אלו מעידים שהאבלים אכן ראו ביחס לארץ ישראל את אחד ההבדלים המהותיים שבינם לבין הרבניים . הם האשימו את
|
|