|
|
עמוד:141
ארוכות שימשו לסירוגין כשושביני הרפורמות וכמשענת פוליטית וצבאית , נואשו מקיום האימפריה , ולאחר קונגרס ברלין 878 ) ו ) החלו לספח לעצמן חלקים ממנה ( קפריסין , מצרים , תוניסיה . ( לעות'מאנים קם ידיד חדש —גרמניה . היא שלחה קצינים לאמן את הצבא התורכי ובתמורה העניקו לה העותימאנים זכויות שונות . ב 30 שנות שלטונו של עבד אל חמיד לא הונהגו רפורמות בתחוקה ובחיים הפוליטיים . עם זאת , חל קידום בתחומי הכלכלה , המינהל ואף החינוך . לעבד אל חמיד היתה מדיניות אימפריאלית והוא ניסה לשלוט שלטון של ממש בטריטוריות השוליות שנמצאו בשליטתו . באזורי ההרים הוקמו מרכזי מינהל ובשולי המדבר הוחל ביישובם בקנה מידה נרחב של פליטים שונים , בעיקר צ'רקסים ותורקמנים שיושבו בעבר הירדן . כן 'עודדו' את הבדווים להתנחלות קבע . בערים הגדולות צמחו משררי ציבור חדשים וכן מסגרים חדשים , כסמל לסמכות האימפריאלית ולאבהות הדתית של הסולטאן . * בתקופת עבד אל חמיד נסתיימה חלוקת סוריה ל 3 ווילאיתים ( חלב , דמשק וביירות , ( ואליהם נוספו שני האזורים המיוחדים של לבנון וירושלים . ב 1893 הוקמה נפת אל כרך בעבר הירדן , וב 900 ו הוכרז השטח שמבאר שבע ודרומה כסנג'אק נפרד הקשור עם מתצרפליק ירושלים . מ 888 ו ואילך , הורחב מתצרפליק ירושלים על חשבון וילאית דמשק וכלל את ירושלים וסביבותיה כמרכז מחוז 3 , קאדות ( יפו , עזה וחברון ) ושתי נאחיות ( רמלה ובית לחם . ( במחוז ירושלים ייצגו את הממשל המותצריף — מושל המחוז שישב בירושלים 3 , קאימקים , שהיו מושלי הקאדות ומועצה מינהלית אחת לכל המחוז . במועצה היו גם חברים נוספים בעלי תפקידים שונים , דתיים ואזרחיים . בעתונות העברית מ 904 ו אנו נתקלים בידיעות על התארגנות מחודשת של המחוזות העותימאניים בארץ , כל גליל יוכל במידה רבה לשלוט בענייניו הפנימיים המקומיים ויוכל לתקן תקנות משלו לטובת הגליל . זוהי מידה מסוימת של עצמאות , שכן לא יהיה צורך לפנות בכל עניין למרכז השלטון העות'מאני . באותה השנה אנו שומעים גם על נסיון להרחבת שטחה המוניציפלי של ירושלים , נאמר בי פחח ירושלים ( צובחי ביי ) משתדל לספח לירושלים את השטח שמסביב לה עד מרחק של 5 ו שעות הליכה ממנה . זאת משום שהיישוב בירושלים גדל ושטחה נשאר במסגרת המצומצמת של העיר שבתוך החומות . הקרקעות שמחוץ לחומה נחשבות אדמות ממשלתיות ואפשר לקנותן רק ברשיון מהממשלה , והדבר כרוך בהוצאות מרובות . אם יסופחו השטחים לירושלים יקל לרכוש את האדמות ולבנות עליהן . המג'ליס , הגוף השלטוני החשוב ביותר שקם בתקופת התנט'ימאת ; עבר שינויים בסוף תקופת השלטון העותימאני . חוק הוילאיתים של 864 ל והקמת בתי משפט נזאמיים ( אזרחיים בניגוד לשרעיים ) ב 879 ו בפרובינציות שעברו רפורמה , הביאו להגבלת סמכותו . בתקופה זו שאב . 59 לואיס , עמי . 194-178 . K 59 שם , שם : פולק , ערבים , עמי ; 250-244 אסף , התעוררות הערבים , עמי . 21-9 על תרומת השלטון העות'מאני להתפתחויות חישוביות בירושלים ובארץ ישראל כולה בתקופת עבד אל חמיד ( 1908-1876 ) לא הושם לב עד כה , במידה מספקת . . 60 הורוביץ , ק , עמי ; 504-498 טיבאווי , היסטוריה מודרנית , עמי . 181-180 בעניין ההתפתחויות בחלוקה המנהלית של מחצרפלכ ירושלים בסוף השלטן העוחימאני ראה : גרבר , עמ' . 61 . 3-2 הצבי , י"ח בטבת תרס"ט , שנה עשרים וחמש , גליון עו , עמי . 62 . 1 היהודי , ב"א בטבת תרס"ט שנה שתים עשרה , גליון מה , עמי . 13-12
|
|