|
|
עמוד:118
המרפאות של המנזרים הפרנציסקאני והיווני , את בית החולים של הפטריארך הלטיני ואת המרכז האמריקני הרפואי למחצה , של ד"ר ברקלי . בשנות ה 50 חלו גם התפתחויות חשובות בקרב הקהילה היהודית . הוקמו שני בתי החולים הראשונים שלה ? בית החולים 'רוטשילד / ב , 1854 ובית החולים 'ביקור חולים / ב 857 ו . בפרק על הערה היהודית נעמוד שנית על פעילותם ו £ ל-ז " ושיבותם של מוסרות אלה . עם זאת יש לציין , כי ב , 1866 כאשר פרצה המגפה הקשה בעיר , לא הספיקו כל בתי החולים והמרפאות . ריישר מונה את בתי החולים בירושלים בשנות ה ' ; 60 א . בית החולים האנגלי —לו חצר גדולה מאד עם בתים יפים ומפוארים בני קומות ; ויש בו רופאים מלונדון , וכל הבאים לשם , יהודים , ישמעאלים ונוצרים , מקבלים תרופות חינם , וכן גם האישפוז חינם . ב . בית החולים הצרפתי — גם הוא בחינם . ג . משה מונטפיורי קנה חצר גדולה ונאה ובה בתים , והקים בה בית חולים ליהודים' . אשר לאחרון —לא דייק ריישר , היתה זו מרפאה ולא בית חולים . ריישר גם לא ציין מרפאות ובתי חולים נוספים שהיו אצל הערות השונות . ר"ר נוימן ( כנראה גם כן לשנות ה ס , ( 6 שבעצמו שימש כרופא בירושלים , מציין את בתי החולים רלקמן ( פרט ליהודיים : ( בית החולים של המיסיון האנגלי ; בית החולים הלטיני , המקבל ללא תשלום בני בל העדות — כ 0 ס 2 חולים בשנה ( הוא בית החולים 'הצרפתי' שצוין על ידי ריישר ;( בית הדיאקוניסות הפרוסי ; בית חולים רוסי מחוץ לעיר ( במגרש הרוסים ? בית החולים מודרני ובו 30 מיטות , המיועד לרוסים אך מקבל חולים מכל העדות ) ובית חולים לילדים— גם הוא מחוץ לעיר . זהו מוסד חדש שנתרם על ידי הדוכס מקלנבורג שוורין . הוא מוסיף כי למוסלמים בית חולים לעניים בבניין ה'תכיה , ' הנקרא בפי האירופים בית חולים הלנה , שהוא רחב ידיים ותופס 2 / 3 מרחוב אל תכיה . קרוב אליו בית חולים לעוורים , וקיים גם בית חולים הודי . כן מציין נוימן את בתי המצורעים שליד שער ציון . מדריך ה'ברקר' מ 1876 מוסר את שמות הרופאים שנמצאו בעיר : ד"ר צ'פלין — רופא המיסיון האנגלי ; ד"ר סנדרז'קי —רופא של המוסדות הגרמניים ; ד"ר שוורץ ( אוסטרי ) —מבית החולים ' רוטשילד' r ר"ר מאזראקי — מבית החולים היווני ( ובכך הוא מוסיף את ביה החולים היווני שקם גם כן באותו פרק זמן ;( הרוקח דאמיאני —ב'ויא דולורוזה , ' ורוקחים נוספים המצויים בבתי החולים השונים . שריון מספר , כי בשנים הראשונות לבואו לירושלים היו בעיר רק 5 רופאים , כולם רופאים כלליים ; לא היו רופאים מקצועיים . הרופא היהודי הראשון היה ר"ר שרגא פייבל פו ? לס , אשר קיבל חולים עניים על חשבון 'הועד הפרנקפורטי לצדקות באה"ק . ' שאר הרופאים היו נוצרים אירופים . ד"ר מזראקי היווני היה גם הרופא הראשי בבית החולים 'משגב לרך , ' והיה מקבל חולים עניים על חשבון בית החולים , חינם או תמורת חשלום מועט . סיכום תנאי התברואה בירושלים עד 870 ו לערך מורה , כי אמנם החלו מקדישים תשומת לב ניכרת לנושא זה , אך למעשה הפעילות עדיין היתה מוגבלת . המהפכה התברואתית בעיר , בהקף גדול , חלה רק בסוף המאה . . 50 שם , שם . וראה גם בפרקים על כל עדה . . 51 הדבר מתברר מתיאורים שונים על עצמת המגיפה בעיר . . 52 ריישר , עמ' . 53 . 59-58 נוימן , עמי 3 . 54 . 275-273 דקר , ( 1876 ) עמי 45 ו46- ו ( בצילום יכרטא / עמי . 55 . ( 37-36 שריון , עמי 57-146 ו . פרס מספר גם הוא על הרופאים והרוקחים בעיר ? , ראה ו מאה שנה , עמי . 24-21 על דייר מאזארקי ותיאורי הווי לגבי מחלות ורפואה בירושלים הישנה , ראה ויהושע , ב , עמי 4 םו . 131-
|
|