|
|
עמוד:10
והתאמה של תוכנית הלימודים ובשינוי מבני של מערכת הלימודים . בית הספר משמש עבור התלמידים לא רק מוסד לימודי . אלא גם פועל כמוסד מחנך , כקהילה תומכת , ( Pang et al , 1999 ; Larivee , 2000 ) וכתחליף ופיצוי לאותם דברים שחסרים לילדים בבית הוריהם או בסביבת מגוריהם . התהליך המיוחד אותו חוו המורים בבית הספר הפך רבים מהם למגיניהם וסניגוריהם של הזרים וילדיהם . בית הספר "קשת" הוקם כדי לתת מענה לצורך של מפגש בין יהודים חילונים ודתיים . בית הספר יוצא נגד ההחלטה האומללה , לדעת מנהליו , של יצירת זרמי חינוך מופרדים כפי שנהוג היה בשנות החמישים . בית הספר בנה תוכנית לימודים בה התלמידים מתמודדים עם טקסטים מנקודות מבט שונות ומגוונות מאוד . הוא מעניק לילדים מרחב לבדיקת זהותם היהודית ישראלית . מחקר קודם מראה שרבים מההורים דיווחו על שינויים באורחות חייהם כתוצאה מהמגע עם בית הספר ועל שביעות רצון רבה ממנו . בית הספר אף מצליח לעודד תפיסה חיובית של האחר - החילוני והדתי - יחד עם טשטוש מסוים של הזהות המובדלת ( וייל ורואר סטריאר . ( 2000 , הטשטוש והמורכבות של הזהויות בבית הספר מזכירים את טענתה של סלחוב ושל מחברים אחרים בספרו של צוקר , ( 1999 ) כי הזהויות המקובלות - "חילוני , " " ישראלי" ו"יהודי" - אינן מספקות והן ממעיטות ממורכבות הזהות שלהן . בית הספר ממלא תפקיד חשוב בתקופה שהשסע בין דתיים וחילונים מתגבר ( ראו את צמיחת תנועת "שינוי ( " והוא מגיב למצב לא טבעי בו יהודים מזרמים שונים פוגשים זה את זה לראשונה ( אם בכלל ) במסגרת הצבאית . בית הספר "קדמה" בירושלים הוקם על בסים אידיאולוגי לתיקון חברתי של אוכלוסיות מקופחות . שנים רבות ניסה משרד החינוך לטפל בקידום האוכלוסיות החלשות , בדרך כלל ממוצא מזרחי , באמצעות תוכניות לימודים ייחודיות , אך נדמה שלעתים קרובות היה זה לשווא , בגלל הטיה ואפליה מערכתית מובנית בחברה הישראלית ( סבירסקי , . 4 ראו גם את כהן וזיסר , ( 2003 ) המציינים שיותר מפי שניים מהנשאלים בסקר שנערך בתשס"א ציינו שהשסע בין דתיים לחילונים הוא הקרע העמוק ביותר הקיים בחברה הישראלית לעומת אלה שציינו את השסע בין יהודים לערבים ישראלים .
|
|