|
|
עמוד:13
מערכת חוקי התורה על בסיס הקבלתה עם המסורת הספרותית משפטית של המזרח הקדום . בד בבד עם חקר המשפט המקראי והמשפט במזרח הקדום , שהתפתח בעיקרו על ידי חוקרי מקרא והיסטוריונים של המזרח הקדום , גברה התעניינותם של חוקרי משפט בתחומים אלה . על בסים הידע על תולדות המשפט , למן המשפט הפרימיטיבי ועד למשפט הרומי , שהצטבר בדיסציפלינה שלהם , ועל בסיס השיטות שהתפתחו בחקר המשפט , תרמו חוקרי המשפט מצדם להבנת המשפט המקראי , הן במה שנוגע לתהליכי החקיקה והן במה ששייך לדרכי השיפוט . למרות המאמץ הלמדני הזה בחקר המשפט המקראי - הן בהליכי החקיקה והן בהליכי השיפוט - נותרו חוליות רופפות , ובמיוחד ביחס שביניהם . משום כך הועתקה בשנים האחרונות נקודת הכובד בחקר המשפט המקראי מחקר החוקים ופרשנותם אל חקר ההתפתחות של מערכת המשפט בישראל . ביקשו תשובות לשורה של שאלות , כמו : איך נבנתה וכיצד תיפקדה מערכת המשפט בישראל ? מה איפיין את מערכת המשפט מבחינת הליכי השיפוט ודרכי ההוצאה לפועלן שאלות אלו כשלעצמן אינן חדשות . הן הועלו ונדונו בהרחבה כבר על-ידי חז"ל ; כל מסכת סנהדרין בתלמוד דנה בהלכות הקשורות במערכת המשפט בישראל , בחלוקת הסמכויות שבין הרשויות השונות - סנהדרין , מלך , וכהן גדול ; במינוי בתי דין , בהליכי השיפוט וההכרעה בדין ובצורות הענשתם של הנידונים . אולם התמונה המצטיירת במסכת סנהדרין משקפת בעיקר את מערכת המשפט בישראל בתקופת בית שני , הגם שביסודה מונחים , כמובן , חוקי התורה , והם שנדרשו ונתפרשו לצורך זה . כדי ללמוד על תיפקודה של מערכת המשפט בישראל בתקופת המקרא , חזרו החוקרים הביקורתיים אל המקור הראשון , אל המקרא גופו , אף שהמידע המצוי בו בעניינים אלה אינו רב . אחדים מהם אפילו פסחו , ביודעין או שלא ביודעץ , על המידע הרב בנושאים אלה , שנצטבר במסכת זו , הן במשנה והן בתלמוד . את המידע החסר בשאלות אלו בתורה ניסו להשלים באמצעות עדויות מספרים אחרים של המקרא ועל סמך מקבילות מספרות המשפט של המזרח הקדום . את הכיוון החדש הזה מאפיינת בעיקר הגישה הסוציולוגית אנתרופולוגית , כשהנחת המוצא שלה היא השפעת הסדר החברתי על מערכת המשפט ועל דרכי עשייתו . במרכזה הנטייה לעמת זו מול זו שתי מערכות משפט שונות : משפט העם , המזוהה אף עם "המשפט בשער / ' לעומת משפט המלך , או מערכת המשפט הממלכתית . הראשונה צמחה בחברה השבטית ושורשיה נעוצים , לפי דעת אחדים , במסורת הנוודית שיווניות של בתי אב ; והאחרת צמחה בעיקרה עם הקמת המלוכה , והלכה והתמסדה עם המערכת
|
|