|
|
עמוד:9
פתח דבר שלא בחוק המקראי , שזכה לטיפול יסודי ולמדני בהלכה היהודית בחקר ההיסטורי ובמחקר ההשוואתי , חקר מ 2 רכח-הםש 03 המקראית הוא עדיין שדה בור , שרק תלמים בודדים נחרשו בפאתיו . שאלות חשובות המעסיקות כיום את תושבי מדינת ישראל , צאצאיה ויורשיה של ישראל הקדומה , כמו : היחס שבין הסמכות המשפטית לבין הסמכות המדינית ; ההפרדה בין הדת לבין מערכת המשפט האזרחית ; היחס בין האחריות הקולקטיבית לבין האחריות האישית ; חלוקת התפקידים בין הגורמים השונים הנוטלים חלק בהליכים המשפטיים - מצאו גם במחקר זה תשובות חלקיות בלבד . יש להניח ששאלות אלו , המנוסחות כאן במושגים מודרניים , בוודאי העסיקו גם את החברה הישראלית הקדומה . הדבר משתקף במעורבותו של יהעם' - מה שאפשר לכנותו הדמוקרטיה הישראלית הקדומה - בתהליכים השונים של עשיית המשפט , למן החקיקה ועד להוצאתם לפועל של פסקי דין . על מעורבות זו , הפועלת במקביל למעורבותו של המלך ולעתים אף בעימות עמו , ניתן ללמוד משורה של "מקרים" שתוארו בהיסטוריוגרפיה המקראית הקדומה . שישה פרקים מן החיבור עוסקים בניתוח מקרים אלה מן ההיבט המשפטי פרוצדורלי ; שלושה פרקים אחרים עוסקים בעקרונות המאפיינים את מעורבותו של 'העם' בתהליך עשיית המשפט , והפרק האחרון עוסק בהתגבשותה של מערכת משפט ממלכתית . רק לחלק קטן מן השאלות שעוררו את התעניינותי במשפט המקראי יכולני להציע תשובות בחיבור זה , וגם הן אינן מוחלטות ומוגמרות . אני מקווה ומאמין שאחרים ימשיכו וירחיבו את החוואים שניסיתי להתוות כאן בחקר המשפט המקראי , ובמיוחד במה שקשור בתפיסתה ובתיפקודה של מערכת המשפט בישראל . שניים מפרקי הספר ראו אור עוד קודם שנתגבש לחיבור אחד , ומובאים כאן בשינויים קלים : האחד " , השתקפויות הליכי שיפוט שונים בתיאור משפטו של ירמיהו , " התפרסם בטורא ) , אסופת מאמרי הגות ומחקר במחשבת ישראל מוגשת לפרופ' שלמה גרינברג בשנות גבורותיו , ( הוצאת הקיבוץ המאוחד , תל אביב תשמ"ט , עמ' . 71-51 והאחר " , היבטים משפטיים במעורבותו של דוד המלך בגאולת דמם של הגבעונים , " התפרסם בצץן
|
|