|
|
עמוד:10
כלכלה ופוליסיקה של מדינת הרווחה בעיתונות הכלכלית ניכרת נטייה להדביק את התואר "חברתי" למי ששיקוליו אינם "כלכליים" וענייניים , אלא פוליטיים ואמוציונליים . ננסה להציג גישה שונה , ונעשה שימוש בתיאוריה הכלכלית כדי לחזק את הגישה החברתית , ולספק למדינת הרווחה בסיס הנשען לא רק על שיקולי צדק אלא גם על שיקולי יעילות . הטענה העוברת כחוט השני בספרנו היא שמדיניות חברתית מהווה מרדף משותף אחרי יעילות וצדק , ולפיכך השיקול הכלכלי והשיקול הפוליטי מהווים כלים שלובים , לגיטימיים וחיוניים בעיצוב המדיניות החברתית ובמימושה . בכל אחד מהפרקים בספר נראה כי לא עצם השילוב בין כלכלה ופוליטיקה גרם לכישלון בהשגת היעדים החברתיים , אלא השימוש המעוות בהם . אין ארוחות חינם הנחת היסוד בכלכלה היא הנחת המחסור . המחיר האמיתי של מוצר משקף את הוויתור על מוצרים אחרים . בכלכלה אין ארוחות חינם . בחירה כלכלית היא לעולם בחירה קירקגורית , או או . מדיניות חברתית עניינה בחירה כיצד להקצות משאבים מוגבלים . בכל מדיניות שתבחר יהיו מרוויחים ומפסידים . השאלה האם מדיניות שמיטיבה עם האחד ופוגעת בשני היא מדיניות רצויה נתונה לשיפוט ערכי . הכלכלן ידע לתת תשובה כמותית כיצד תשפיע המדיניות על עניים ועל עשירים , אבל על השאלה האם מדיניות מסוימת רצויה צריכים להשיב הפוליטיקאים . לדוגמה , אין בידנו סכום אובייקטיבי שהוא "הנכון" לתקציב הבריאות , אבל יש מכשירים כלכליים המאפשרים לדרג הצעות תקציב שונות , כאשר מוגדר סדר העדיפות החברתי . היעדים החברתיים : יעילות וצדק המושג "יעילות כלכלית" הוא מרכזי בתפיסה הכלכלית . הוא מבטא את השימוש הטוב ביותר שניתן לעשות בכמות מוגבלת של משאבים . " הטוב ביותר" נתון לשיפוט אישי , איש איש וטעמו . כאן מתגלה קוצר ידו של הכלכלן להקצות משאבים לשימושים שונים . הכלכלן רוכש מומחיות לכלכלה פוזיטיבית , ולא לכלכלה נורמטיבית . הכלים
|
|