|
|
עמוד:11
הקדמה דני קורן התהליך המתמשך של שקיעת המפלגות בישראל נחשף במלוא עוצמתו עם תחילת עידן הבחירה הישירה בראש הממשלה . במעבר משיטת ממשל של "דמוקרטיה פרלמנטרית טהורה" לשיטה של "דמוקרטיה פרלמנטרית ראש ממשלתית" התברר , שהמערכת המפלגתית בישראל עוברת זעזועים ושינויים מרחיקי לכת . ראשית , בבחירות 1996 הצביעו הבוחרים הן עבור ראש ממשלה הן עבור רשימות לכנסת . הבחירות לכנסת שקבעו את חלוקת המושבים בין המפלגות , דהיינו יצרו את " מפת המפלגות , " התגלו כנטולות חשיבות בהשוואה לבחירות לראשות הממשלה . שנית , שתי המפלגות הגדולות , העבודה והליכוד , ששימשו עוגנים המייצבים את המערכת הפוליטית , איבדו מספר רב של מנדטים בכנסת לאינטרסים סקטוריאליים צרי בסיס , שיוצגו על ידי מפלגות ורשימות קטנות . המערכת המפלגתית נעשתה באופן מובהק מפוצלת יותר . שלישית , בתהליך הקמת הממשלה התברר לכל המפלגות , לרבות מפלגות הקואליציה ובראשן הליכוד , מפלגת השלטון , שאין להן השפעה של ממש על המדיניות הציבורית . מוקד ההכרעות הפוליטיות עבר בעליל מהמפלגות , כולל מפלגת השלטון , אל אדם אחד , הוא ראש הממשלה הנבחר . האין השינוי מרחיק הלכת הזה כשלעצמו מלמד שהבחירה הישירה של ראש הממשלה מחישה את קץ המפלגות ? אכן , שקיעת המפלגות נראית עובדה מוצקה למדי במערכת הפוליטית הישראלית שהגיעה ליובל ה 50 שלה . בציבור ניכרים סימני עייפות מן ה"מפלגתיות , " ובמערכת המפלגתית מתגלים סימפטומים של מחלה קשה , אפילו "סימני מוות . " בנושא אקטואלי זה עוסק הספר שלפנינו . קץ המפלגות הוא נושא חשוב , משום שהוא עשוי להשפיע על מהות הדמוקרטיה בישראל , ועולה ממנו השאלה : האם ייתכן משטר דמוקרטי בישראל ללא מפלגות ? יש משהו דרמטי בדיון בדעיכה המפלגות בישראל , שכן שנים רבות היתה הפוליטיקה המפלגתית תמצית מהותה של שיטת הממשל הדמוקרטית . מדינת ישראל היא יצירה פוליטית . היא הוקמה ונשלטה על ידי מפלגות . בתקופת "תור הזהב" של המפלגות נבע כוחן מגורמים כמו אידיאולוגיה מגובשת , פעילות ישירה בתחומי הכלכלה והחברה ,
|
|