|
|
עמוד:13
נזנחה למעשה בלי שיינתן על כך דין וחשבון . תהליך ההסתגלות התבסס יותר ויותר על שיקולים פרגמטיים קצרי טווח , תוך היענות חפוזה , ובהכרח שטחית , לדרישות סותרות שבאו מכיוונים שונים . ההבנה הנאותה של השלב הנוכחי , האחרון , במהפכת החינוך המתמשכת , מחייבת נתינת דעת לתהליכים החברתיים והפוליטיים שהתפתחו בישראל אחרי מלחמת ששת הימים . עד אז שמרו ממשלות ישראל על מדיניות כלכלית חברתית שהושתתה על העקרונות של מדינת הרווחה הסוציאל דמוקרטית והמשיכה , לפחות במידה מסוימת , את הגשמת האידיאלים החברתיים של הציונות העובדת בתקופת הישוב . ההנחה היתה שחברה השואפת לקלוט עלייה , והנזקקת לרמה גבוהה של סולידריות לאומית במלחמה הקיומית שנכפתה עליה , מחויבת לאמות מידה של צדק חברתי , של צמצום פערים ושל אחריות הדדית ישירה . בתחום החינוך באה הכרה זו לידי ביטוי ישיר במדיניות "האינטגרציה החברתית" שהתפרשה במונחים של מפגש ישיר בין תלמידים יוצאי ארצות מוצא שונות ובני רבדים חברתיים שונים . אולם אחרי מלחמת ששת הימים התגברה דרישת השכבות החברתיות החזקות ומדינת ישראל עלתה על דרך כלכלת השוק התחרותית , דרכה של "חברת השפע" החותרת ל"מימוש עצמי" אינדיווידואלי אנוכי והמתבססת על מוסר של "זכויות הפרט" קודמות לחובותיו לזולת ולכלל . בחינוך באה תמורה זו לידי ביטוי מיידי בפירוש החדש שניתן לרעיון "האינטגרציה החברתית" ובתפיסה אחרת , תחרותית מובהקת , של ה"מצוינות : " לא עוד מפגש בין אישי ישיר אלא " שוויון הזדמנויות , " ולא עוד תודעה של אחריות שרירותית לכלל אלא הישגיות אנוכית . היתה זו אינדיקציה ברורה להשתנות לא מוצהרת של התפיסה החינוכית הכוללת , ועד מהרה באו הדברים לידי גילוי בתוכניות הלימודים החדשות , בדרכי ההוראה החדשות , בתפיסה החדשה של תפקיד ההוראה וממילא בדרכי הכשרת המורים . מערכת החינוך כולה השתעבדה לפונקציה הוראתית יחידה שהוכתבה על ידי אינטרס סוציו אקונומי : במקום פיתוח האישיות דרך החיברות התרבותי והנחלת המורשת , באה ההכשרה המקצועית שתכין את התלמידים לשוק החיים התחרותי ולמירוץ הגדול אל יעדי השפע . המהפך הכולל הזה נעשה , כאמור , באמצעות מדיניות פרגמטית , ללא הסתכלות בתמונה הכוללת וללא דין וחשבון מנקודת ראות של השקפת עולם חינוכית . משמעותו היתה בדיעבד , באורח בלתי מוצהר , " פוסטסוציאליסטית " , " פוסט ציונית" וגם "פוסט תרבותית . " המערכת נשארה אמנם מחויבת , לכאורה , לערכי היסוד הציוניים , ההומניסטיים והיהודיים שלה , אולם היא חדלה להתייחס אליהם למעשה כערכים
|
|