|
|
עמוד:11
פתח דבר מגידו , האתר החשוב והחפור ביותר בארץ ישראל , נראה היה תמיד בעיני כ"מכה" של הארכיאולוגיה הארץ ישראלית ומילא עבורי , ובודאי גם עבור ארכיאולוגים אחרים , אותו מקום שממלאת טרויה לגבי הארכיאולוגיה המזרח תיכונית והאירופית . כאשר הציע לי הרמן מולר קרפה לכתוב מונוגרפיה על מגידו , נדמה היה לי בראשונה כי עומד אני לבצע מעשה של חילול קודש מהסוג הגרוע ביותר ... בכל זאת , לאחר שיחות ממושכות , שוכנעתי שגם מגידו יכולה להיכלל במסגרת המונוגרפיות שערך ה . מולר קרפה עבור המכון הארכיאולוגי הגרמני , ( DAI ) וכך עוצב Megiddo-ACity-pon State and Royal Centre in North Israel שיצא לאור בבון בשנת . 1989 יגאל טפר ויוסף אבירם האיצו בי לתרגם את הספר לעברית , ובעזרתה של דבי הרשמן הותאם הספר לציבור היעד הישראלי , היינו הציבור הבלתי מקצועי אך מתעניין בהיסטוריה ובארכיאולוגיה . לקורא המקצועי מומלץ מאד להוסיף ולהשתמש במהדורה האנגלית של הספר שכן בפרק השני ( הכרונולוגיה והסטרטיגרפיה ) נערכו במהדורה העברית קיצורים בכל הקשור לדיונים המיוחדים בבעיות של ההשתכבות ותיארוך השרידים . פרק זה תירגמתי ועיבדתי . בפרקים ג - ' ו' נעשה נסיון לסכם את שרידי התרבות החומרית מנקודת מבט היסטורית , חברתית ומנקודת מבט של מדע הדתות ; שכן הכמות העצומה של ממצאים ניידים ושאינם ניידים מאפשרת לנו לשחזר בוודאות מסויימת את חייה של העיר מגידו , תיכנונה כעיר , אוכלוסיתה , מעמדם החברתי של תושביה וצורות הדת השונות שהיו נהוגות בה . תוך כדי עיבוד המהדורה העברית הוספתי גם פרטים מספר שנשמטו או נעלמו ממני במהדורה הלועזית . התוכניות הניתנות בספר הן בקנה מידה של : 1400 ו וציורי הקרמיקה של : 6 ו . מספר מפות צוידו מחדש על ידי אודה פארן ותודתי הלבבית נתונה לה . רוב האיורים צוידו על ידי מר ג . אנדליך מאוניברסיטת פרנקפורט . איורים 57-53 הם בעיקרם מעשי ידיו של זאב הרצוג ותודתי הלבבית נתונה לו . באיור 57 נעזרתי בהשלמות של רוני רייך מרשות העתיקות ועל כך תודתי הלבבית . בעת שהותי ב 1976 בשיקגו ביליתי שעות רבות בארכיון של המכון המזרחני וקראתי ברתק רב את יומניו של גורדון לאוד תוך למידת תוכניותיו והצילומים הרבים שנותרו עדיין ללא פרסום . חלק מזערי מהתצלומים הללו מפורסם כאן ולעתים יש בהם כדי להאיר סוגיה זו או אחרת במחקרה של מגידו . יומנו של לאוד הוא דוקומנט מדעי שמן הראוי שיפורסם ביום מן הימים וישלים את החסר בכרך השני של מגידו . מחלקת הארכיון של המכון המזרחני באוניברסיטת שיקגו אפשרה לפרסם את התצלומים המובאים כאן . מספר תצלומים נתנה רשות העתיקות ותודתי הלבבית נתונה לשני מוסדות אלו . בסיכום המוגש כאן לא נתכוונתי כלל לתמצת או להעביר ל'שפת כנען' את הדינים והחשבונות הרבים של מגידו . חלקם כבר הפכו לספרי מופת קלאסיים של הארכיאולוגיה הארצישראלית . מטרתי העיקרית היא לנסות ולדון בשרידים הארכיאולוגיים של עיר חשובה זו מנקודת מבטו של חוקר תרבות בשנות ה 90 של המאה העשרים . תקוותי
|
|