|
|
עמוד:285
דעותיו של אנטולי על מהותה של ירושלים השפיעו בעליל על דעותיו של אחיינו , ר' משה אבן תיכון , בפירושו לשיר השירים . לדעת ר' משה : ""' ירושלים של מעלה היא תכלית הכוונה וירושלים של מטה דרך ומדרגה אליה ובית שער כאמור אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים [ בראשית כח יז , [ כי בהדבק האדם תחלה עם השם בכית ד' הנעשה לשמו כארץ לירא ממנו ולעשות בו מצוותיו המישרים דרך אליו , אחר כן לבנות לו בית בשמים המכוונת כאמרו '"' ראיתי בני עליה והם מועטים ולעשות לו מהלכים שם [ על פי זכריה ג ז ] וידבק עם השכל הנפרד ותשאר נפשו קיימת לעד נהנית מזיו השכינה ועל זה רמזו רבותינו באמרם " _' אם אתה תבוא אל ביתי אני אבא אל ביתך , כלומר אם אתה תבא אל ביתי ר"ל בית המקדש שנעשה בארץ לשמי ולכבודי , אני אבא אל ביתך , כלומר אל הבית אשר תבנה לך בשמים ואתדבק עמך שם להוציא נפשך מן ההפסד והכליה הנצחית שנא' בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך . למרות הדמיון הרב בין דבריהם של אבן תיכון ואנטולי , דומני כי יש ביניהם הבדל חשוב . לדעת אנטולי , על האדם לבוא בצורתו — 'בצורתך כדבריו — אל בית המקדש של מטה , ומשמעות הדבר עליית הנפש לדרגת השכל . אין בדברי אנטולי כל רמז לפעילות שאיננה שכלית . לעומת זאת נוקט אבן תיכון עמדה מתונה יותר : הכניסה לבית המקדש של מטה מציינת את קיום המצוות , ואילו הפעילות האינטלקטואלית מקומה בשלב מאוחר יותר והיא המאפשרת את הכניסה לירושלים של מעלה . ואלה דבריו בפירושו למאמר חז"ל בתענית ה ע"א : " 2 'ור"ל לא אתדבק עמך שאבא בבית אשר תבנה לך בשמים , כלומר לא ישלם לך הבנין ההוא , שהוא השלמות האחרון והמכוון בצרור החיים התמידיים , עד שתבא בביתי שתדבק עמי בבית אשר לי בארץ כלומר שתעשה מצוותי . ' לפנינו גירסה של תורת הרמב"ם על היחס שבין שלמות המידות כשלב מקדים ובין שלמות הנפש , שמצאה את ביטויה בעזרת האלגוריזציה של ירושלים . "' שונה פירושו של אבן תיכון לציון . בפרשו את הפסוק 'צאינה וראינה בנות ציון , ' הוא כותב " - * : ' אפשר שאמרו צאינה וראינה בנות ציון שאמר כן נפש האדם או השכל החומרי לכחות הגוף או לשאר כחות הנפש אחר אשר נשלם שכל האדם ... וקרא אותם בנות כטעם חד חריב " - כי אז הגוף חרב 109 פירוש שיר השירים , עמ' 13 ( הקדמה . ( על משה אבן תיכון ראה : La pcnse ' e phiiosophique de 505-515 Moise ibn Tihbon ' , rf : j , cxxxvin ( 1979 ) . pp . c . Sirat 110 סוכה מה ע"ב . וראה גם לעיל , במובאה האחרונה מספר מלמד התלמידים של אנטולי , המזכיר גם הוא את בני העלייה . '" סוכה נג ע '' א , וראה גם לעיל בדברי אנטולי . " - פירוש שיר השירים עמ' . 13 והשווה לדברי ר' דוד כוכבי בספרו מגדל דוד , כ"י מוסקבה , 234 דף 167 א : ' ואמנם אמרם לא אבא בירוש' של מעלה עד אבא _בירושל' של מטה הבונה אצלי שיחס שלמות הראשון הקודם בזמן אל ירוש' של מטה והוא הצדיק לשלמות האחרון ויחס שלמות הנפש אל ירו' של מעלה והוא האחרון / ln השווה גם לנאמר בעמ' : 14 'כי שלמה ושולמית ושלם וירושלים של מעלה הם שמות מונחים לרמוז לשלמות נפש האדם . ' 4 פירוש שיר השירים , דף טו _ע"א . על הפרשנות האלגורית לציון וירושלים במאה הי"ג ראה גם : Mass ., 19 x 0 , pp . 75-78 Century Commentary on _theAggadah , Cambrid . Saperstein , Decoding the Rabbis — A Thirteenth M . י" על פי המאמר התלמודי שבסנהדרין צז ע"א ו ראש השנה לא ע"א . 'חד _חריב' מתפרש בדף יד ע"א , כתקופה שלאחר שנת השישים של האדם , הוא הזמן שהכוחות הגופניים נחרבים , וראה גם בד ף כא ע"א .
|
|