ירושלים בקבלה הנבואית

עמוד:280

בין דיוניו של גיקטילה על ירושלים כביטוי מורכב יותר של השם המפורש ובין המאמר של אבולעפיה יש הבדל חשוב ביותר ; אבולעפיה משתמש בשם 'ירושלים' כדי לתאר מאורע פנימי , ולמעשה הופכת התיבה 'ירושלים' לציון הנפש שבה שוכנת השכינה . לא כן אצל גיקטילה : אין למצוא במאמרים שהבאנו מחיבוריו שום רמז בכיוון זה , וסביר להניח שרק ההיבט הדרשני — ולא הפסיכולוגי — היה עיקר התעניינותו ; אך מן הראוי להבליט גם את המשותף שבין המורה והתלמיד.- שיטת הפירוש דומה ; מתוך אותיות השם המפורש אנו בונים את 'ירושלים ; ' אצל שניהם אין זכר לירושלים ההיסטורית ומאמציהם מכוונים להבנת הכתובים . המגמה שמצאנו בקבלה הסימבולית — לעגן את הדיונים על ירושלים העליונה במה שקורה מתחתיה , דהיינו , יחסה לירושלים של מטה במשמעות של עיר ממשית , ודרכה לעולם כולו — אינה ניכרת כלל . מן הראוי לעמוד על השימוש המיוחד במלים 'ירושלים' ו'ציוך כדי לציין את היחסים שכין האדם ובין השכינה או השכל האלוהי . ר' יצחק בן שלמה אבן אבי סהולה כותב בפירושו לשיר השירים 6 -. א ירושלים קשורה בירושלים של מעלה הנקראת ירושלים הבנויה וממנה חיי הנפש ומעלתה כעניין שנאמ' כי מציון תצא תורה ודבר יי' מירושלים [ ישעיה ב ג ... [ כי עיר קדשך ירושלם מקבלת שפע מירושלים של מעלה כתכונת הירח המקבלת שפע מאור השמש , אל יחסר המזג כי זה שער השמים ומתמזג השכל האנושי עם השכל הרוחני . דומה כי ירושלים של מעלה מציינת כאן את השמש ואת השכל הרוחני , והיא מקור השפע המגיע לירושלים של מטה , הוא הירח או השכל האנושי . פירוש זה של הקטע מתאשש בשורה של דיונים שבהם בא הדימוי של הירח המקבל אור מהשמש , המופיע כאן בהקשר לירושלים של מעלה ומטה , לתאר את היחס בין השכל הפועל והשכל החומרי " . אם נכון פירוש זה , לפנינו מקרה נוסף של השכינה — אל נפש האדם . סביר להניח כי גם הביטויים 'ארצינו , ביתינו ובית מקדשינו , ' המופיעים באיגרת וזאת ליהודה ( ראה הערה 81 לעיל , ( מרמזים על בניין השכל האנושי ולא על בניין בית מקדש ארצי ; על בניית השכל אצל אבולעפיה ראה : אידל , ר"א אבולעפיה , עמ' , 370-369 ולהלן , בחומר שיובא מפירוש שיר השירים של ר' משה אבן תיכון . על ' ארצינו' ראה להלן , פירושו של רי יצחק דמן עכו על ארץ ישראל . על בית מקדש כאני הרוחני של האדם ראה בהערה 89 לקמן . כ"י אוקספורד , 343 דף 49 ע"ג-ע"ד . הטקסט נדפס עתה על ידי אברהם י' גרין , 'פירוש שיר השירים לרי יצחק אבן סהולה , ' בתוך : ראשית המיסטיקה היהודית באירופה , ערך י' דן , ירושלים תשמ"ז = ) מחקרי ירושלים במחשבת ישראל , ו [ ג-ד , _<[ עמ' . 473 באיגרת המוסר המיוחסת לרמב"ם , שנכתבה כנראה בדורו של ר' יצחק אבן אבי סהולה , נאמר : 'דע כי השמש אשר אמר הוא השכל האלהי והירח הוא השכל האנושי , ימשוך השפע ממנו . ' וראה את דבריו של המחבר עלום השם של כתאב מעאני אלנפס , מהד' גולציהר , ברלין , 1907 עמ' 46 י 'וכהות השכל והמדבר הם נמשלים לשמש ולירח וסמנך הרי מהשמש יקבל הירח אורו וממנו ימשוך נגהו כהפיק נפש המדברת את אורה ואת נגהה מן השכל . ' אמנם מדובר כאן ביחס בין השכל האנושי והנפש המדברת שבאדם , אך בכל זאת ייתכן כי הדברים שהבאתי מאיגרת המוסר מושפעים מהדימוי הזה . והשווה גם לפירושו הקצר של הראב"ע לשמות כג כ ( מהד' יי פל"שר , עמי ( 207 ולדברי ר' שלום שבזי בספר חמדת ימים , ירושלים תשט"ז , ד ף ט ע"ב ; 'שכל _האלהי סוד חמה ושכל האנושי סוד לבנה' 1 ובדף י ע"א ; 'נמצאת השמש כשכל האלהי והירח כנגד השכל האנושי . ' בשם אחרוני הפילוסופים מביא פיקו דלה _מיךנדולה דעה דומה : philosophi iuniores . Opcru Omniu , Basel 1557 , p . 32 ) potentia forte interpretaremur ' ni _3 _J _10 _J fill IV 4 , solem intellectum qui actu est , lunam eum qui est וראה גם את הטקסט מספר שומר מצוה לר' אברהם אבולעפיה , שנדפס אצל אידל , ר"א אבולעפיה , עמ' , 313 ודבריו

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר