|
|
עמוד:250
הגבלות דומות הוטלו במאה הי"ב לא על עליית נזירים בלבד אלא אף על עלייה לרגל של כמרים . הגבלות אלה התבססו על חקיקה של ועידות הכנסייה שראשיתה כבר בתקופת קארל הגדול וכן על קאנוניסטים כמו רגינו מפרום ( Prum ) ובורכרד מוורמס . איוו משארטר אסר על נזירים וכמרים כאחד לעזוב את מנזרם או את הדיוקזה שלהם בלי רשות הממונים עליהם — אבות מנזר וכישופים . הוא מתבסס על החלטות ועידת כנסייה של שלון ( 813 ) ( Chalons ) ומצטט את אמרתו של היירונימוס ו 'לא לראות את ירושלים אלא לחיות כטוב כירושלים ראוי לשבח ' ! . '' פסק דומה פירסם גרטיאנוס , בהסתמכו על ועידת כנסייה של לאודיקיאה ( המאה הד , ( ' ועוד טען כי הכמרים העולים לרגל עלולים להגיע לידי הפרת שבועתם וחזרה אל העולם החילוני . י יי רולנד בנדינלי ( Bandinciii Roland ) ( לימים האפיפיור אלכסנדר השלישי ) חזר על איסור זה במחצית המאה , כאוסף הקאנונים שלו , וכן גם המחבר האלמוני של פירוש לגרטיאנוס , שנכתב בין השנים : 1 M 159-1 154 האיסור חוזר ונשנה בצווים אפיפיוריים של התקופה , לגבי נזירים וכמרים כאחד _'" . המקורות מעידים לא רק על הגבלות על הצטרפות הכמרים למסעי צלב ועלייתם לרגל , אלא אף על פקפוקים כערכם בכלל . ראלף ניגר , ערב מסע הצלב השלישי , ( 1188-1187 ) תוקף בישופים שביקשו לעלות לרגל , הזונחים לדבריו את חובותיהם ומהווים בכך דוגמה רעה לצאן מרעיתם . הוא גורס כי הכמורה תהווה גורם מפריע ולא מסייע בצבא המסע ; אמנם , הכמרים המבקשים להשתתף כמסע צלב רוצים לזכות בכפרת עוונות , אך הם יכולים להשיגה על ידי מעשי כפרה בתוך כנסיותיהם - ' " . כך גם הציסטרציאני אדם מפרסניה , ( Adam de Pcrseigne ) שכתב בין השנים 1215-1204 על הכמרים הזונחים את קהילותיהם כדי לצאת למסע צלב . לטענתו , ישו נתן את מחיר דמו לא כדי לרכוש את ירושלים אלא כדי לרכוש ולהציל נשמות ו השואפים לרכוש את אדמת ירושלים באיצטלה של אדיקות מוותרים מרצון על ישועת נשמותיהם ודנים את עצמם לכליה . " החקיקה הקאנונית נגד עלייה לרגל של נזירים וכמרים , ההתייחסויות הרבות במקורות התקופה לאיסור עלייה ועצם הקביעה שהיא מנוגדת לאידיאל הנזירי — כל אלה היו כנראה תגובה לעניין הרב שגילו הנזירים והכמרים כאידיאל החדש של מסע הצלב . ואמנם , יש עדויות רבות וברורות לכך שמירים רבים יצאו הן למסע הצלב הראשון והן למסעות צלב שנערכו במרוצת המאה הי"ב , ושעלו לרגל" י מסתבר , אפוא , כי במהלך המאה הי"ב התחזקה באופן משמעותי הגישה השוללת שלילה מוחלטת קונסטבל , התנגדות , עמי _, 149 ברדרו , עמי : 1 S . 271 ראה ; קונסטבל , התנגדות , עמי /« m , PL . 161 , cols . 234-235 216 . 132-127 77 ; idem . Panormiu . ibid ., cols . 1144-1145 ; cf . ho C ; 1 rnolcnsis . £ _>< 'm א _/ wm ( supra . n . 67 ) , p . II . c . XX . q . 217 PL , 140 . col . 993 529 ; Burharct Wormaciensis , Decretorum Liher , Hicronymus . / _1 > m 70 / _0 p ( supra . n . 5 ) . no . LVI 1 I . p . Roiandus Bandinciii , Summa , cd . f . _J 0 £ , d 0 £ . 1422 iv . c . 111 . pp . _851-X 52 ; p . n . dist . v _. c . xxxvii . p . Gratianus , _/> m 4 ; The ל-י 7 . . קי ] " \ 9 H t . . Mc Laughiin . Toronto 1952 . c . xx , q . iv , p . Summu ad , mtti on the _Deactwn rr _, ttr ed . Innsbruck 1874 , c . XX , q . IV . ראה , למשל : "" Innocent l \\ , Register , I . no . 69 . p . 102 ראלף ניגר , עמ' ; 225-224 , 211 , 195 סיברי , עמי . ed . j . - ' - ' . 31 , 30 Correspondance d'Adam dc Pcrseigne ;( 195 1 ) , no . 6 , pp . 39-40 Bouvet , Archives Hisloriques du Maine , XIII לעניין זה ראה גם ; סיברי , עמ' . 35-28 בננ ראה . סיברי , עמ' ; 44-43 ולעיל , הערות . 206 , 205
|
|