|
|
עמוד:170
נראה כי במקום שבו היה ברשימות המאה השישית מטרופוליטאן בישוף , מינו הצלבנים ארכיבישוף . היה זה מינוי ברוח הפשרה שנעשתה באירופה על מנת ליישב את הסתירה שבין הטקסטים הפסודו _איזידוריים ובין איזידור מסביליה בשאלת _ההיירארכיה הכנסייתית . משמעות הפשרה היתה שהיו למעשה שלוש דרגות של בישופים : פטריארך = פרימאט ; מטרופוליטאן = ארכיבישוף ; ובישוף . כך מונו ארכיבישוף בקיסריה , בנצרת ( כמקום בסקיתופוליס ) ובכרך ( כמקום ברבת מואב . ( בשאלת שינוי מקום מושבו של המטרופוליטאן מוסר ויליאם מצור : 'בית שאן סקיתופוליס הינה בירתה של פליסטינה השלישית ... בימינו נצרת , הנמצאת באותה דיאוקסיה , נהנית מפררוגטיבה זו * . ' במקרה זה הוחל העיקרון הקאנוני של האפיפיור ליאו הראשון בוועידת סארדיס ; Sardica ) סופיה של ימינו ) י על פיו 'כפר קטן ובלתי חשוב לא יקבל מעמד של עיר בישוף . ' ויליאם מצור לא אמר זאת בצורה ישירה , אך ז'אק מוויטרי , שהיה בישוף עכו בראשית המאה הי"ג , סיפק את ההסבר התיאורטי : 'ערים רבות אחרות בארץ הקודש לפני זמנם של הלטינים ... היו להן בישופים משל עצמן ..., אך בשל מיעוט מספר תושביהן ועוניין כפפו הלטינים כנסיות רבות וערים רבות לקתדראלה אחת , שלא לגרוע ממעלתו של הבישוף ' * . ' משהתבססה הממלכה והורחבו הכיבושים , הוענק מעמד של ארכיבישופות גם ל ? טךה ( בשנת , ( 1168 ומושב הארכיבישוף הועבר לכרך שבמואב , שהיתה רוזנות עבר הירדן . כאן הלכו הצלבנים ברוח הפתרון שנמצא לגבי נצרת . מכל מקום , נראה כי אכפו את הפשרה האירופית שנזכרה לעיל . במהלך המאה הי"ב נוספו שלוש כישופויות : סבאסטיה , הכפופה לקיסריה , בשנת 11129 טבריה , הכפופה לנצרת , בשנת ; 1144 וחברון , הכפופה ישירות לפטריארך ירושלים . אף על פי כן , פטריארכיית ירושלים לא הגיעה לנורמה המקובלת באירופה , שעל פיה נדרשים לפחות שלושה בישופים סופרגניים לארכיבישוף מטרופוליטאני . כינונן של הבישופויות הביא לפחות להתפתחות אחת , והיא שהארכיבישופים שוב לא החזיקו בתואר כבוד בלבד , ועד סוף הממלכה הראשונה היה לכל אחד מהם לפחות בישוף כפוף אחד . תמורה נוספת במבנה פטריארכיית ירושלים היתה קביעת סדר חדש בהיירארכיית היוקרה ( dignitas ) של הבישופויות הכפופות לפטריארך . בשנת 1138 העניק האפיפיור _אינולןנטיוס השני לצור את הזכות לשמור על מעמדה כארכיבישופות סופךגנית ראשונה במעלה בפטריארכיית ירושלים , זכות שהיתה לה בתקופת כפיפותה לפטריארך אנטיוכיה . כך היתה צור לארכיבישופות הסופרגנית הראשונה במעלה , ואילו קיסריה ירדה במעמדה מיוקרתה ההיסטורית כראשונה במעלה , והיתה לשנייה . התפתחות אחרת המיוחדת לפטריארכיית ירושלים היתה _מינוןם של שלושה ראשי מנזרים" כסופרגנים ישירים של הפטריארך , וכן מינויו התיאורטי של ראש מנזר סנטה קתרינה _כסופרגן של ארכיבישוף פטךה . התפתחות זו טעונה מחקר נוסף ! כשלב זה ניתן להציע כי הצלבנים יצרו פשרה הגיונית , בהבטיחם את מבנה כנסייתם והמשכיות הבחירה בה . הנוהג שראשי מנזרים מכהנים כסופרגנים , התפשט באירופה בתקופה מאוחרת יותר . ' - * ויליאם מצור , ח . J ( עמי . ( 327 ' י- , _sivc iiicrosoliiniiuinu ? . alter (> _1 . < ii 1 cn 1 < 1 li \ . 1 ; 1 cohus dc _Vitriaco . ijhcii duo quorum prior Oriental ! 90 . ון "' _Historiac nomine _iiucrilmntur . I ) . 1397 . ראשי המנזר של 'מקדש האדון' בהר הבית , הר ציון , והר הזיתים ( כנסיית _העלייהן ,
|
|