|
|
עמוד:151
עוד לפני מסעי הצלב . לאוכלוסייה נוצרית זו התוספה עתה אוכלוסייה נוצרית חדשה , אירופית , בתחילה ברובה משטחי צרפת . אוכלוסייה זו לא תמיד עמדה בקשיי יישוב העיר , ואף כי נמצאו בעיר רכוש , קרקעות ובתים , רבים עזבו אותה וירדו לערי החוף . כדי למנוע ירידה זו חוקקו מלכי ירושלים חוקים כדי להבטיח שהיורדים לא יוכלו להפיק הכנסה נוחה מן הבתים שעזבו . לא גבה בעל הבית שכר דירה במשך שנה ויום — קבע חוק צלבני — יעבור הבית לגרים בתוכו הלכה למעשה . וזאת , נאמר במפורש , כדי למנוע ירידה מן העיר " . מאמצים אלה של מלכי ירושלים התחילו נותנים פרי , ויש להניח שלקראת אמצע המאה הי"ב , ואולי אף לפני כן , נתמלאה ירושלים אוכלוסין לרוב , ברובם המכריע תושבים זה מקרוב באו , אשר שיוו לעיר אופי חדש לחלוטין — רק מיעוטם שרידי האוכלוסייה הנוצרית מזרחית לשעבר או צאצאיה . ארגונה של ירושלים הושתת על שלושה יסודות , שכל אחד מהם עיצב מיגזר מסוים של האדמיני סטראציה של העיר . ירושלים היתה ראשית לכל בירתה של המדינה הצלבנית , היא 'ממלכת ירושלים' . ( Regnum Hicrosoiymitanum ) כמקביל למעמדה כבירת המדינה , היתה ירושלים גם ' סניוריה' בתחום המדינה הצלבנית , רכושו של הסניור , בדומה ל _? ניוריות אחרות , שבראשן ראשי האצולה הצלבנית ; אלא שכמקרה זה המדובר במלך המדינה הצלבנית . ולבסוף , ירושלים היתה המרכז הכנסייתי החשוב ביותר במדינה , הן בזכות קדושתה המיוחדת והן בזכות המבנה _האדמיניסטראטיבי של הכנסייה , בהיותה מקום מושבו של פטריארך ירושלים , שבו תלויים הבישופים ואף כמה מראשי המנזרים החשובים במדינה . כאן גם נמצאו המטות הראשיים של המסדרים הצבאיים , בעלי הרכוש והכוח וכמו כן מוסדות של אגודות נזירים . מן הראוי להעיר כאן כי אגודות הנזירים אמנם חסרו על פי תקנונן ארגון כולל , וכל מנזר היווה יחידה או 'משפחה' ( familia ) בפני עצמו 1 ואף על פי כן , המנזרים הגדולים של האגודות , שרכושן היה מפוזר בכל שטחי הממלכה , נמצאו במאה הי"ב בירושלים . תופעה ייחודית לירושלים בהשוואה לערי הצלבנים האחרות ( אולם מצויה באירופה ) היה קיומו של 'רובע הפטריארך' ( על כך להלן . ( לעומת זאת , לא היה בירושלים ארגון עירוני , בדומה לזה שהתפתח בעריה הגדולות של מערב אירופה . ( munid pium . comnnma ) ארגון בנוסח זה לא היה קיים אלא הובלע בהיבטים האחרים של העיר . שלושת ההיבטים שצוינו לעיל עיצבו את מתכונת הארגון של העיר , שהוא כמעט בלי אח ורע בערי אירופה , קל וחומר בערי המזרח הקרוב , אם המוסלמי ואם _הביזאנטי , שמתכונת ארגונן , תולדותיהן וריבודן החברתי היו שונים מאלו של ירושלים הצלבנית . אולם אם אין כאן דמיון לערי אירופה או המזרח , הרי יש דמיון לא מועט לערי הצלבנים האחרות בתחום ממלכתם בארץ ישראל . אמנם , אף לא באחת מהן אין למצוא את כל המרכיבים שעיצבו את העיר ירושלים . ייחוד זה יתברר לנו אם נשתמש לשם פשטות בביטויים האדמיניסטראציה בירושלים והאדמיניסטראציה של _1313 V 0 Oricmalis . X , p . 461 ; _Sau [ ins ibn ; 1 I- ; O . I I . I ! . Biumesler . Cairo I 96 X , pp . 364-365 C hurch . rt / . A . S . Ativa . \ . Abd al-Massih & M \ 1 kul \ y . _lliut > r \? n /' _llu _?/'(// riarchs 0 / the l . ' _xypnim ככרך זה , בפרק 'הטיפוגראפיה והמימצא הארכיאולוגי : ' רובעי העיר . ב . הרובע הסורי ו פראוור , הצלבנים , עמי . 244-243 י' _ויליאם מצור , ט vindicalionem ne . post annum ledeumes ad earum admiiuTemur qni _limoris eausa \ nas leii querem possessiones . possederent . Quod introduetum est ... odio H . O ; C annum el diem tranquille et sine quastione illiquid paries , qtii in tnbulatione perseverantes . per praescriplio locum haberel . et eorum loveret Hi causam _dedeiunl , ut annua : 19
|
|