|
|
עמוד:137
וקוים גם על ידי פרידריך השני הוהנשטאופך ( אולם ספק אם נתקיים לאורך כל התקופה הממלוכית ) / והשטח שבקירבת הר הבית , למרגלות מסגד אלאקצא , שבו שונה קו החומות המאוחר לעומת זה של התקופות הקודמות ( אם כי קו החומות הקודמות לא נתגלה עד עתה . ( בשטח זה חלו שינויים של ממש כבר בתקופה הצלבנית , שעה שהטמפלארים בנו כאן את בנייניהם וביצרו את השטח , ' אם כך לגבי קווי ביצורים , שהיו חיונלים לקיומו של קיבוץ אנשים כקהילה עירונית , על אחת כמה וכמה לגבי היבטים אחרים של הקיום העירוני . מקומם הקודם של המצודה ומסגדה , מחראב ךאוד , הכתיב את המשכיותם בתקופה הצלבנית . ה'קלעה' הערבית הפכה ל'קאסנ 1 לום' ול'טוריס' ( Tu iris , _Castciium ) צלבניים והשתכן שם לא חיל המצב בלבד אלא גם המפקד הצבאי של העיר . ה'קאסטלאנוס' ( Casteiianus ) הצלבני הוא שתפס את מקומו של אפתח'אר אלךולה , המפקד המצרי האחרון של העיר . באותו מקום נמצא גם — בגלל הקירבה לשערה העיקרי של העיר , שער יפו — משרד המכס שגבה תשלומים על הסחורות הנכנסות העירה , י לימים המקום שבו גבו השלטונות המוסלמיים דמי כניסה מצליינים נוצרים . בנפול העיר לידי צלאח אלדין היו פודים כאן את שבויי המלחמה הצלבנים . מתקבל על הדעת שמשרדי מכס היו קיימים גם בשער שכם , שהיה שער כניסה חשוב בתקופה הצלבנית . החל בעשור השלישי לקיום המדינה הצלבנית נמצא בקירבת מקום — בצמוד לשער המרכזי , הוא שער יפו , ולחיל המצב של העיר — ארמון מלכי ירושלים . ארמון זה השתרע בהמשך למצודה לאורך רחוב הארמנים , ואולי היה קשור ישירות למצודה עצמה . יש לשער שבמקום היה עוד קודם לכן בניין כלשהו והצלבנים השתמשו בו ופיארוהו . מלכי הצלבנים עברו לשטח זה ( בקירוב שטח ה'קישלה' בימינו ) לאחר שפינו את משכנם הראשוני במסגד אלאקצא ומסרוהו למסדר הטמפלארים . בתחילת שנות השבעים של המאה הי"ב מציין צליין נוצרי תוספת בנייה במצודה ובניין הארמון , כ'כניין חדש / ללא ספק בניין פאר , שדימויו נשתמר בציור צלבני מן המאה הי"ב " . המצודה והחומות היוו את המערך הביצורי השלטוני המרכזי של העיר ; חפיר וכנראה גם חומה פנימית הפרידו בינו ובין העיר " . הביצורים קבעו גם את מקום הכניסות העיקריות לעיר . אמנם , תיאורי ירושלים בני הזמן מדברים ברגיל על ארבעה שערים מרכזיים ! אולם דברים אלה היו סמליים יותר משהיו ריאליים , ושיקפו את ההשקפה שהעיר היא מרובעת ופונה לארבע רוחות השמיים . למעשה , היו שלושה שערים עיקריים ; שער יפו , שער שכם ושער יהושפט ' ) שער האריות' בימינו ) י שער ציון מילא תפקיד משני למדי , והוא הדין בפשפשים שהיו מצויים הן בחומה המערבית , לא רחוק ממצודת העיר , והן בחומה הצפונית ( פשפש לזרוס ופשפש מרים המגדלית ) ובחומה הדרומית ( פשפש הבורסקאים , הוא 'שער האשפות' של ימינו . ( שער אחד , הוא 'שער הזהב = ) "'' שער הרחמים ) שימש י י לעניין זה ראה : אבו שאמה , כתאב אלרוצ'תין , 1 RHC _ח ? . 1101 . v . פראוור , תולדות , ב , עמי . 80 על הכללת הר ציון כשטח המבוצר על ידי פרידריך השני ראה : פראוור , שם , עמי 96 הערה , 56 ושם גם הפניה למפת מרינו סנודו ולמפת פירנצה ( עליהן ראה להלן , כפרק ' מפות ירושלים בימי הביניים . ( ' '' תיאודוריך , ד , עמ' . 12-11 5 א ; Ro / icrc . _Caruiiain ? , no . 45 . pp . 83- פראוור , מוסדות , עמי * . 94 הבניין צויר במפת קמבריי , שפורסמה פעמים אחדות ; ראה להלן , בפרק 'מפות ירושלים בימי הביניים " . ' ארנול , תיאור , ד , עמי : 33 'ההולך ממצודת העיר לרחוב הארמנים עובר פשפש בחומה , שבגלל מיקומה היתה חייבת להיות פנימית והיתה חלק ממערך מבצר העיר '" . ' על 'שער הזהב' ראה : פראוור , הצלבנים , עמ' . 188
|
|