שלטון הצלבנים, 1187-1099

עמוד:37

יעבור לידו , או לפחות לידי מועמדו לכתר . אולם ההתפתחויות היו מפתיעות . מפלגת החצר , שבסיסה היה בירושלים , הצליחה בכמה מהלכים להפוך את סדרי השלטון הצפויים על פיהם . ריימונדשוכנע שלא להשתתף בהלוויית המלך , ובשעה שארון הקבורה הובא מעכו לירושלים בליווי טמפלארי , עשה ריימונד את דרכו מבירות לנחלתו הגלילית טבריה . באותה שעה השתלט ז'וסלן על עכו ועל בירות והניע את המלכה סיביל ואת בעלה גי דה ליזיניאן לעבור מאשקלון , בירת רוזנותם ומקום מגוריהם , אל ירושלים . סיביל נכנסה לירושלים ובמהרה השתלטה על הבירה . ךינ 1 משאטיון , אדוני עבר הירדן ושונאו של ריימונד , הוזעק מכרך לכירה . חשובה מכך היתה העובדה שבשעה זו נמצא בירושלים פטריארך העיר , שבידו היתה הזכות למשוח את מלך ירושלים . עצם השליטה בעיר הבירה , במקומות אשר מבחינה פולחנית נתקשרו לטקס ההכתרה , ובמקום מושב הפטריארך , הנותן גושפנקה דתית כנסייתית , הכריעו את הכף לטובת סיביל וגי דה ליזיניאן . ריימונד , שנמצא בטבריה , ראה את כל תקוותיו עומדות להתבדות . הוא הוכרז כעוצר על ידי אסיפת האצילים בשכם , נחלת משפחת האיבלנים , שהיו חוט השדרה של מפלגת הבארונים . סיביל שלחה שליחים לשכם כדי לקרוא לבארונים לבוא ירושלימה , אולם ריימונד סירב , ומפחד איומיו נסגרו שערי הבירה , אין יוצא ואין בא . העיר היתה מחולקת בדעותיה ולא היתה תמיכה מוחלטת בסיביל ובבעלה . אולם הפטריארך הוא , כנראה , שהצליח להטות את אנשי הכנסייה לצד התובעים לכתר , ומפקד הטמפלארים , ז'ראר דה ךידפור , ( Ridefort ) אויבו בנפש של ריימונד , העניק לזוג התובעים תמיכה חשובה . אחרת נהג מפקד ההוספיטאלרים , רו ' _^ ר דה מולן , ( Moulin ) שלא הביע תמיכה ונשאר בעמדת ניטראליות . הבארונים שהתאספו בשכם ניסו תחילה לדרוש את ביצועה של תוכנית ישנה , שהועלתה עוד בחייו של באלדוין הרביעי , ועל פיה יבחרו הקיסר ( כלומר , שליט גרמניה ) ומלכי צרפת ואנגליה והאפיפיור מלך למדינה הנוצרית , אולם ברור היה שאין הזמן נוח לבחירה מעין זו . אי לכך הציע ריימונד את הכתר לאחותה של סיביל , איזבל , ולבעלה , מאנשי האריסטוקרטיה המקומית , אונפרוא ( Onfroi : Humphrey ) מטורון ( תבנין , ( שנמצאו באסיפת הבארונים בשכם . הצעת ריימונד היתה לגיטימית , אולם נשארה ללא תומכים שעה שהמועמדים לכתר חמקו בלילה משכם ויצאו לירושלים . ב 20 ביולי 1186 נערכה ההכתרה בירושלים , ההכתרה האחרונה בירושלים הצלבנית . אוצר כנסיית הקבר , שבו נשמרו כתרי המלוכה , נפתח באותם שלושה מפתחות שהיו מופקדים אצל בעלי שררה , שלהלכה לא היה להם אינטרס אישי כבחירת המלך , והם הפטריארך , מפקד הטמפלארים ומפקד ההוספיטאלרים . ' - מחוקקי המדינה לא תיארו לעצמם מצב שבו שניים ממחזיקי המפתחות יהיו בעלי אינטרס אישי ישיר בבחירת המלך . טקס ההכתרה נערך במלואו , כשפטריארך ירושלים עורך את המשיחה ומברך על הנעשה . לאחר ההכתרה לא נשאר לאצילי המלוכה שבשכם אלא להופיע , אחד לאחד , לפני הזוג המלכותי שזה עתה הוכתר ולהישבע לו שבועת אמונים . אמנם , אציל רם מעלה כבאלדוין איבלן , אדון רמלה , לא היה מוכן להתפשר לא עם אונס החוק ולא עם מועמדי מפלגת החצר היריבה . הוא עזב את הממלכה ועבר לשירות נסיכות אנטיוכיה . בהיפרדו אמר ; 'רבותי , עשו כמיטב יכולתכם , כיוון מלות הפתיחה שלו ( ראה רשימת הקיצורים לכרך _זהן — למקור הצלבני העיקרי . חיבור אחר המסתמך על תרגומו הצרפתי של ויליאם מצור ומביא לו המשך מיוחס לארנול ( ראה רשימת הקיצורים לכרך . ( וראה : פראוור , תולדות , א , עמ' , 525-517 והביבליוגראפיה שם , ב , עמ' 4 . 582-581 י אראקלס כג . 17 ( עמ' . ( 29-28

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר