|
|
עמוד:12
הצילוני משגיאות , חייבו אותי לדייק בדברי ולחדדם ולימדוני רבות . לכל אלה אני אמיר תודה , והם : תמר אלאור , יעקב אלבוים , גדעון ארן , יהודה באואר , אלישבע באומגרטן , יהודית באומל שוורץ , יורם בילו , מנחם בלונדהיים , גרשון בקון , שרית ברזילאי , ישראל ברטל , עמוס גולדברג , יעקב דויטש , יוסף דן , חיים א' וקסמן , דוד זילברקלנג , מרדכי זלקין , שלמה טיקוצ'ינםקי , נסים ליאון , מאיר ליטבק , דן מכמן , חיים םולוביצ'יק , מיכאל פייגה , שמואל פיינר , יואל פינקלמן , אביעזר רביצקי , נורית שטדלר , מרגלית שילה ויוסף שלהב . כמו כן , אני חב רבות לאחד מקוראי כתב היד מטעם מערכת הפרסומים של מרכז זלמן שזר , אשר עשה עמי חסד בהתייחסו במסירות למלאכה הרבה הכרוכה בקריאת כתב יד של ספר , ומהערותיו , הצעותיו וביקורתו יצאתי נשכר במובנים רבים . לאחר ההתמודדות עם הערות וביקורות אלה התפניתי להתמודד עם ביקורתה של אשתי , רחל , שבמקרים רבים היתה הנוקבת וחסרת הרחמים מכולם . כאשר בחרתי להוסיף לספר נספח ביבליוגרפי על חקר החברה החרדית בדור האחרון , לא הייתי מודע למגוון השיקולים הקשורים בעיצובו , בקביעת גבולותיו , ובדרכים להופכו לכלי עזר יעיל לאלה המתעניינים בחברה החרדית ובחקרה . מי שהעמידני על עניינים אלה וסייע לי בסבלנות רבה הוא דוד אסף , אשר טרח וקרא כמה גירםאות של הנספח הביבליוגרפי . הערותיו הפרטניות פתחו בפני שער לתחום דעת רב חשיבות וסייעו בידי רבות לבנות נספח זה ולשפרו . לבסוף , על היתרונות הטמונים בהתבוננות בחברה החרדית בהשוואה לקבוצות פונדמנטליםטיות נוצריות ואםלאמיות העמידני עמנואל מיון . לשני אלה אני חב תודה מיוחדת . אף שבכל פרק יש חלקים המבוססים , כאמור , על דברים שנישאו בהרצאות או פורסמו בבמות שונות , הרי שבכולם נוספו מקורות חדשים שנתגלו לי לאחר מכן , הורחבו היבטים , התחדשו והתבררו אחרים , התחדדו גבולות קבוצתיים פנים חרדיים בכל הקשור למקורותיו של חלק מהשיח העממי הפנים חרדי , והתלבנו נושאים שמלכתחילה הוצגו בצורה חלקית ולעתים אף מעורפלת . לעתים מתמזל מזלו של חוקר והוא מגלה שקיימים אוספים של המקורות שעליהם מבוסם מחקרו והם אף מרוכזים תחת קורת גג אחת . המחלקה היהודית של ספריית הארוורד קולג ' שבקיימברידג , ' מםצ'וסטם , ( Harvard College Library ) בראשות צ ' רלם ברלין , שמה לה למטרה לתעד את מדינת ישראל ואת החברה הישראלית ותרבותה . לשם השגת מטרה זו קיבל ברלין החלטה אסטרטגית ולפיה יש להקצות את כל המשאבים הדרושים על מנת לאסוף חומרים רבים ככל הניתן , מסוגים שונים , הנוגעים לתולדותיהן של המדינה והחברה בישראל . כתוצאה מכך , תחומים שלמים הנוגעים לתולדות מדינת ישראל , לחברה הישראלית ולתרבותה מתועדים בארכיון הנזכר בצורה שיטתית ביותר . ממילא , כל המבקש להתחקות אחריהם חייב לעשות את
|
|