|
|
עמוד:13
יש הרואים בהשתטחות על הקברים מעין פולחן שעבר זמנו . אולם , דומה כי לבד מהמנהג עצמו , ומנהג ישראל דין הוא , יש בכך הרבה יותר . הנה כי כן , לפני מותו מבקש יעקב מיוסף בנו להעלות את עצמותיו לארץ ישראל : "אל נא תקברני במצרים . " גם יוסף מבקש מאחיו בקשה דומה : "פקד יפקד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה . " מדוע כה חשוב לאבות שגלו למצרים להיקבר בארץ ישראל ? התשובה בדברי יוסף : ... " ואלוקים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם , ליצחק וליעקב . " זהו בדיוק תפקידם של קברי אבות בחברון , בירושלים , בבית לחם , בצפת , בשכם , ובכל שאר המקומות : נקודות ציון בהיסטוריה הלאומית , שעיקרן - לא לארץ זרה באנו , אלא שבנו למולדת עתיקה . כמובן , אין מדובר בפולחן קברים או מתים . העם היהודי נאבק בתופעות הללו , שהיו חלק מן התרבות האלילית . מדובר בניסיון שיטתי של האבות להטביע את חותמם בארץ ישראל למען הבנים שישובו , וזיקתם של הבנים אל קברי אבות היא זיקה של התחברות לשורשים הלאומיים שלנו - מבחינת התורה והארץ גם יחד . וכשם שאדם אינו מפקיר את קברי הוריו , עם אינו מפקיר את קברי אבותיו . באחת : עם הזוכר את עברו זוכה לראות את עתידו . אשר לנעשה באתרים עצמם כאן יש שפע רב של מנהגים ומסורות . יש תפילות מיוחדות , הנאמרות בכל אתר ואתר ; תמיד מדליקים נרות לעילוי נשמת שוכן העפר ; יש האומרים דברי תורה שנמסרו משמו של הצדיק הטמון במקום ; יש הלוקחים עמם מן המקום אבן קטנה , או חוט שבו הוקף הקבר - כל זאת , כדי שכל אימת שיתבוננו בחפץ שהובא מן האתר ייזכרו במליץ היושר ואולי ייוושעו בזכותו . / כאלה המשאירים במקום פיסות בד ואריג , אחרים תוחבים פתקים , ודומה כי עוד לא נגענו באפס קצהו של ים המנהגים . ומגזס לספר האתרים הנזכרים והנסקרים אינם כל האתרים המוכרים בארץ כמקומות קדושים , אלא המרכזיים ביותר , שאליהם הית המושך הדורות ויש בדור הזה עלייה לרגל רבה במיוחד . סדר האתרים המתוארים בספר הוא גאוגרפי מדרום הארץ & ' פונה . וכלל נקטנו ^^ זמקומות הקדושים שבספר הם אלה שהמסורת והתיעוד מתייחסים אליהם עד למאה ה 9 ו , לבד מאתר - ^^ 6 קברו של הבבא סא > 0 > שהעלייה לרגל אליו והמסורות העממיות הקשורות בו יוצאות דופן . מנחם נויכלסון
|
|