עמוד:יב

ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו המשורר מתפעל מירושלים ששוב בנויה היא , ושכולה מחוברת - בנייניה נוגעים זה בזה . ופשוטם של דברים שחוברו לה יחדיו ציון וירושלים , עיר דוד , העופל והר הבית , העיר העליונה והעיר התחתונה - הכול לפי הזמן והתקופה . אך חכמים ובעלי הלכה , הוגי הגות ובעלי מדרש ראו בפסוק זה גופי הלכות , עיקרי מחשבות ורעיונות יסוד בעולמה של יהדות , ולהלן נעסוק בכמה מהם . במשנה , חגיגה ג , ו אנו שונים שבירושלים בשעת הרגל נאמנים הכול על טהרת האוכלים והמשקים , גם עמי הארץ , שבכל ימות השנה לא נזהרו בדיני הטהרה . הנימוק לכך מובא בתלמוד הבבלי : אמר רבי יהושע בן לוי , דאמר קרא 'ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים' [ שופטים כ , יא ] - הכתוב עשאן כולן חברים ( בבלי , חגיגה כו ע " א ;( כאשר כל איש ישראל מתאספים יחדיו הם כאיש אחד חברים , ועל כן ברגל , כאשר כולם מתכנסים בירושלים , יש להימנע מכל דבר שיש בו כדי להביא לפירוד , כגון שלא לאכול מאכלי עם הארץ . בתלמוד הירושלמי נלמד אותו רעיון מהפסוק שהוא נושא עיוננו : אמר רבי יהושע בן לוי : 'ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדו' - עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים . מעתה , אפילו כשאר ימות השנה ? אמר רבי זעירה : ובלבד בשעה 'ששם עלו שבטים . ' והוא הוא אותו רעיון שהעלייה לרגל באה לחבר את ישראל , וכל דבר שיכול לגרום לפירוד יש להימנע ממנו . ובמקום אחר בירושלמי ( בבא קמא ז , י [ ו ע " א ([ נוסח דברי ר ' יהושע בן לוי הוא : ירושלים הבנויה וגוי - עיר שמחברת ישראל זה לזה . גם בתפילת שלמה בעת סיום בניין בית-המקדש ( מלכים א ח ) מודגש שירושלים מחברת ומאחדת את תפילותיהם של כל ישראל בכל מקום שהם נמצאים : הי אלהי ישראל ... להיות עינך פתחת אל הבית הזה לילה ויום , אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם לשמע אל התפלה ... כי יצא עמך למלחמה על איבו ... והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בנתי לשמך ... ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ איביהם אשר שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת , והבית אשר בנית לשמך ( פסוקים כח-מח . ( וכך שנינו : היה עומד [ בתפילה ] כחוץ לארץ , יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל , שנאמר : ץהתפללו אליך דרך ארצם - / היה עומד בארץ ישראל , יכוין את לבו כנגד ירושלים , שנאמר : 'והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה , והבית אשר בניתי לשמך / היה עומד בירושלים , יכוין את לבו כנגד בית המקדש , שנאמר 'ויתפללו אל הבית הזה' [ דברי הימים ב ו , לב ... [ נמצאו כל ישראל מכוונים את לבם למקום אחד ( בבלי , ברכות ל ע " א . ( ירושלים לא רק מאחדת את כל ישראל , אלא מיוחדת היא לעם כולו , ואין לשבט או לחלק מן העם בעלות מיוחדת עליה . עקרון זה בא לכלל ביטוי מאלף בחילוקי דעות בין חכמים בשאלה , אם ירושלים , ככל שאר שטחי ארץ-ישראל , נתחלקה בין השבטים . לפי דעה אחת כשם שכל שטח מארץ-ישראל עלה בגורלו של שבט זה או אחר , כך נתחלקה ירושלים בין שבט יהודה לשבט בנימין ; ולדעה אחרת ירושלים לא נתחלקה לשבטים , אלא היא נחלתו של העם כולו . לפי דעה אחרונה זו שורה ארוכה של הלכות הנובעות מן הבעלות של שבט , או של יחיד הנמנה עם אותו שבט , על נחלתו אינן חלות בירושלים . כך נקבע כי אין משכירים בתים בירושלים מפני שאינה שלהן , היינו אין משכירין בעלי בתים את בתיהם לעולי רגלים אלא בחנם נותנין להן ונכנסין לתוכן . ומאותו טעם אין ירושלים מיטמאה בנגעים , ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה , ואינה נעשית עיר הנידחת , ואין הבית חלוט בה , וכן נקבעה שורה ארוכה של מעלות ודינים נוספים שנהגו בירושלים בלבד . בהתאם לכך גם נפסקה ההלכה . ירושלים היא בבעלות האומה כולה , ואין רשות ואין תוקף לכל ויתור או הקניה , הנעשית על-ידי יחידים או רבים , על ירושלים . 'מכל שבטיכם ' - זו ירושלים שכל שבטיכם שותפין בה . ירושלים הבנויה , על שום היותה עיר שחוברה לה יחדיו , משמעותה מעל ומעבר לחיבורם של חלקיה של ירושלים של מטה , עם החברות והאחדות של כל חלקי האומה בה ועם היותה קניין האומה כולה . ירושלים של מטה , על כל המשמעויות האמורות , מחוברת היא - בפיהם ובהגותם של חכמים - לירושלים של מעלה . אמר רבי יוחנן : אמר הקדוש ברוך הוא , לא אבוא לירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה . ומי איכא = ] וכי יש ] ירושלים למעלה ? אין = ] כן , [ דכתיב ; 'ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו' ( בבלי , תענית ה ע " א , ( כלומר עד שיהא בקרבך קדוש למטה , דהיינו ירושלים , לא אבוא בעיר שלמעלה ... ירושלים שלמטה תהא בנויה כעיר שחוברה לה , שהיא כיוצא בה , חבירתה ודוגמתה ; מכלל , דאיכא ירושלים אחריתי = ] שיש ירושלים אחרת , [ והיכן - אם לא למעלה . ועל שום מה קיימת ירושלים של מעלה בדומה לירושלים של מטה ? על כך כתב דברים מאלפים בעל המדרש הבא : וכן אתה מוצא שירושלים מכוונת למעלה כמו ירושלים של מטה . מרוב אהבתה של מטה , עשה אחרת למעלה , שנאמר : 'הן על כפים חקתיך , חומותיך נגדי תמידי [ ישעיה מט , טז . [ ועל מה חרבה ? אלא כי 'מהרו בניך מהרסיך ומחריביך ממך יצאו' [ שם , פסוק יז . [ על זה חרבה . וכן אמר דוה 'ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו' [ תהילים קכב , ג , [ כלומר כעיר שבנה יה . ותרגם ירושלמי : ' דמתבניא ברקיא כקרתא דאתחכרת כחדא ב _^ רעא . ' ונשבע ששכינתו לא יכנס בשל מעלה עד שיכנה של מטה . כמה חביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא . ומניין ? שכן כתיב 'בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר' [ הושע יא , ט , [ ואומר : ' ועתה מה לי פה נאם ה , ' כי לוקח עמי חנם [ ישעיה נב , ה , [ רצונו לומר ועתה מה לי פה נאם ה , ' מה אני מבקש פה בירושלים אחר שלוקח עמי ממנה . בחנם שאבוא כה - לא אבוא . יהי רצון שיבנה במהרה בימינו ( תנחומא , פקודי , א . ( ירושלים של מעלה בנויה במתכונתה של ירושלים של מטה . ירושלים של מעלה עשאה הקדוש ברוך הוא מרוב אהבתו לירושלים של מטה , משום שחביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא . וכדי להבטיח את בניינה השלם של ירושלים של מטה , נשבע הקב " ה , כביכול , שלא יבנה ירושלים של מעלה . וזוהי המשמעות של עיר שחברה לה יחדו - ירושלים של מטה וירושלים של מעלה , כשבניינה של זו האחרונה תלוי בבניינה של הראשונה . בוא וראה כמה הלכות ודעות , הגיגים ורעיונות הושקעו ונלמדו ממילים אלה שבמזמור : ירושלים הבנויה , כעיר שחברה לה יחדו .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר
© מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית