|
|
עמוד:44
' ועדת ירושלים' כל אלה . לצד ההצלחה הצבאית . הביאו לנסיגה הציונית ישראלית מן ההסכמה לכי . נאום ירושלים . זו היתה נסיגה במעשה , לא בהצהרות . הצעד הראשון שביטא את הנסיגה המעשית מהעקרון של בינאום העיר היה הקמתה של 'ועדת ירושלים' _ב 21 באפריל . 1948 כאמור , באותו יום ( ודאי כדרך מקרה ) אושרה באו"ם חוקת ירושלים הכין לאומית . הוועדה הוסמכה לפעול מטעם ומנהלת העם , כדי למלא את החלל השלטוני שנוצר בעיר ערב הפינוי הבריטי . לאחר הפינוי עבר אפוא השלטון בפועל בשטח שתפסה ה'הגנה' ( כ 80 אחוז משטחה של העיר ) לידי הממשלה הזמנית , ולא לגוף אחר מאלה שהיו מוכנים לקבל את השלטון בירושלים ( האו"ם , 'הצלב האדום , ' הוותיקן ועוד . ( הדברים ראויים לניסוח זהיר : האקטיביות של הצד היהודי בירושלים ערב סיום המנדט והפלישה הערבית , לא באה לשנות את מעמדה המדיני של העיר , אם אכן תהיה הסכמה ערבית לחלוקת _א _- _^ _ישראל על פי התכנית שהתקבלה כעצרת הכללית של האו"ם . אפשר לומר , כי גישת מנהלת העם אל ירושלים ערב סיום המנדט באה לקבוע עובדות בעיר , אם לא תמומש תכנית החלוקה על פי החלטת העצרת הכללית מ 29 בנובמבר . 1947 * * * עם _פלישתן של ארבע מדינות ערביות ( מצרים , _עבר הירדן , עירק וסוריה ) _לא _^ _ ישראל השתרר מצב קשה בירושלים . כ 15 במאי עמדה העיר בעיצומו של המצור הארוך ביותר שידעה מאז פרצה המלחמה , מצור שנמשך ברציפות מ 20 באפריל ( הוא הסתיים למעשה רק עם ראשית השימוש כ'דרך בורמה' כ 2 ביוני . ( יחידותיה של חטיבת 'הראל' היו מרותקות אל הדרך , ויחידותיה המוחשות של חטיבת 'עציוני' נאחזו בעיר עצמה . למפקדת המחוז לא היתה אפוא כל עתודה ממשית לשם יוזמה התקפית . ב 17 במאי הגיע כוח החלוץ של הלגיון _העבר ירדני אל _הר הזיתים , _וב 19 במאי נכנס הלגיון אל העיר העתיקה . ידועה הטענה כאילו הוזמן עבדאללה אל ירושלים כתוצאה מסיכום עם בן גוריון — ולא היא . במאי-יוני הבעיה של ממשלת ישראל לא היתה כיצד להגיע להסכם עם עבדאללה בירושלים , אלא כיצד לעצור אותו שם . אמנם היו שורה של הבנות עם עבדאללה , אולם ככל הידוע , לא דובר שם על גורל ירושלים , אולי מכיוון שהיה ברור כי אין כל סיכוי להגיע להבנה בסוגייה זו . _יתר על כן , דווקא הצלחותיה של ה'הגנה' כעיר ובדרך אליה — ובמידה מסוימת גם פרשת הטבח _בדיר יסין במהלך התקפת אצ"ל ולח"י על הכפר הסמוך לירושלים ב 10-9 באפריל — הדאיגו מאוד את עבדאללה ומנעו כל סיכוי , קטן ככל שהיה מלכתחילה , להסכם כשאלת ירושלים . מלך _עבר הירדן היה יכול לסבול עיר בין לאומית , אך לא את ירושלים בשלטון יהודי מלא . לאחר הצלחות אפריל של ה'הגנה , ' קיבל עבדאללה קריאות לעזרה מערביי ארץ ישראל . זמן רב הוא ייחל לקריאות כאלה . גם הליגה הערבית . שעבדאללה לא היה חבר אהוד בה , החלה באותם ימים לחזר אחריו , מכיוון שהיה שותף חשוב , _אם כי בעייתי , להשלמת התכנון של הפלישה הערכית הקרבה לארץ ישראל . במצב זה עבדאללה לא היה יכול לסרב להיכנס למלחמה , ואפילו להתייצב , פורמלית .
|
|