אורח החיים החברתיים והתרבותיים של האוכלוסייה הערבית מחוץ לחומות בתקופת המנדט שיקף גם את החיים הקוסמופוליטיים של תושבים אלה : קריאת עיתונות וספרות ערבית ; מודעות לתקשורת ; עלייה ברמת החינוך ובתי הספר ; שאיפה להשכלה מערבית ; לימוד שפות ; פעילות של מועדונים חברתיים ; מוסדות חסד ; ארגוני ספורט ; יציאה לטיולים ולנופש , להרים ולחיק הטבע ואף לטיולים היסטוריים מחוץ לעיר ; ואף התפתחות תיירות ערבית מערים אחרות בארץ ומהסביבה הקרובה לביקורים ולשהיית קיט באזור . כן השתתפה אוכלוסייה זו בפעילות תרבותית כללית שהתקיימה בעיר : הרצאות תרבות וחינוך , קונצרטים , הצגות , סרטים , מועדוני ספורט , תחרויות כדורגל , ביקורים במסעדות ובבתי קפה בעיר ומחוצה לה , ושהות בבתי מלון . חל גם שינוי במעמדה של האישה הערבית המודרנית והמשכילה . נוסדו ארגוני נשים ונוצר עירוב חברתי בין נשים וגברים , שלא כמקובל בחברה הערבית המסורתית . ירושלים הערבית שמחוץ לחומות שימשה מרכז לאוכלוסייה הערבית המתקדמת . גברה חשיבותם של בתי הספר בתוכה שהקנו השכלה מערבית , עד שאוכלוסייה ערבית מחלקים אחרים בארץ באה ללמוד בה . קמו מרכזים לעיתונות ולספרות ערבית , ומספר החנויות שסיפקו ספרות זו גדל בהתמדה . ראוי לציין שבשכונות הערביות החדשות שנבנו מחוץ לחומות , ובמיוחד באלה שהוקמו בדרום ירושלים , לא נבנו מסגדים מוסלמיים חדשים . אין ספק שהדבר נבע במידה רבה מהקשר של התושבים לעיר העתיקה ומכך שהשאירו את תפקיד התפילה במסגדים לחלק זה של העיר , במיוחד למסגד 'יום השישי' אל אקצה שהיה קדוש מאוד בעבורם . אך הדבר מורה גם על אופייה של החברה הערבית שהתיישבה בשטח שמחוץ לחומות , שהייתה ליברלית מתקדמת ברובה המכריע והדת לא שימשה אצלה גורם מרכזי . גם בקרב האוכלוסייה הערבית נוצרית שהתיישבה בשכונות החדשות , במיוחד באלה שבדרום העיר , איננו מוצאים בנייה של כנסיות נוצריות חדשות . אפילו במושבה היוונית לא נבנתה כנסייה אלא בית עם . הספרות כמו גם עדויות של בני השכונות אשר נולדו וגדלו בהן מדגישות את האופי הליברלי והמתקדם של החברה הערבית שחיה בהן . הבנייה הלא יהודית מחוץ לחומות נמשכה לכל אורך תקופת המנדט עד לסיומו . אף 27 _דייוויס , 'ירושלים , ' מרחיבה גם בנושא זה . ראו שם , עמ' 28 . 51-41 ראו למשל בנדון בספרה של 1990 ח ; 1 וחו 01 _^ x 1 x 1 . /\ 11 > וחח £ 1 ח 111111 / . ? , 4 1 ח _0 _נט ךת : 1 _^ _עז 1 ! 1 _^ 0 היא מספרת על הרצאות של אביה במועדון היווני אורתודוקסי בבקעה , ובין היתר כי להרצאותיו שלו באו לעתים גם פרופסורים מן האוניברסיטה העברית בירושלים . 29 על פעילות של נשים מהחברה הערבית , ראו למשל ספרה של גברת מוגנם , אשתו של העו"ד הערבי נוצרי מוגנם מוגנם : ח 110 ח " / . 1-0 י " /;/! / / 3 7 יד 100 : 1 111111110 / 19 / _40 י " / /! ' סי ? _ק " _£ י * _£ שלז _^ ; 1937 קתי אנטוניוס הייתה אשתו של גיאורג אנטוניוס מפעילי התנועה הלאומית הערבית בתקופת המנדט אשר פרסם את הספר הנודע : ל 11 ו 1 !\ _4 <>\ _1- ו 11 ו 10 ו 0 א . על הפעילות החברתית בביתה ועל הנשפים והמפגשים החברתיים בבתים נוספים , ראו לדוגמה בספרו של הודגיקץ : £ 1932-36 . _? ± חט 1 £ _ ז _^ _^ _" > 81 , םי _£ 102 . ת -1011 _^ 1 ו . 1 1986 וו _110 ח 1 _. 0 . ת -1011