|
|
עמוד:485
כשחזרו מן הטיול , התיישבו בחבורה והחליפו חוויות . קיפניס התוודה בפניהם על גודל החוויה שנפלה בחלקו , שכן זו הייתה הפעם הראשונה בחייו שטיפס על הר . כל ילדותו עברה עליו באוקראינה , בחבל ארץ מישורי ללא הרים . אם כך , אמר לו סוקניק , יש לך גם רעיון וגם השראה לכתיבת שיר חדש . התיישב קיפניס בחדרו שבשכונת רחובות הבוכרים בירושלים , והחליט לכתוב שיר לכת שישחרר את הצעידה בטיולים מן הבלעדיות השתלטנית של צלילי 'חושו אחים חושו . ' בהשראת הפסוק 'ויעפילו לעלות אל ראש ההר' מתוך סיפור המרגלים בספר במדבר , חיבר את ארבעת בתי השיר שבהם הפך את ההעפלה להר לסמל לעלייה לארץ . כעבור זמן הפך דימוי זה למטבע לשון שגור . כלי שייט המביא עולים נקרא 'ספינת מעפילים , ' ופרק היסטורי רב מעללים נקרא 'תקופת ההעפלה . ' אך הושלם השיר וכבר זכה לכך שהולחנו לו שלוש מנגינות בשלוש ערים בארץ . את הראשונה הלחין אידלסון הירושלמי . היא אמנם נדפסה ואף הושרה במקהלתו , אך לא נפוצה בציבור . אחריו הלחין את השיר פואה גרינשפון _, אז מורה צעיר בבית הספר הראלי בחיפה . גם היא לא זכתה לתפוצה רבה . עד שבא חנינא קרצ'בסקי , המורה לזמרה בגמנסיה הרצליה בתל אביב , והלחין את הצלילים המלהיבים והממריצים המוכרים לכולנו . בין _אידלסון בירושלים לקרצ'בסקי בתל אביב הייתה קיימת כל הזמן תחרות סמויה על הבכורה — לחניו של מי יהיו דומיננטיים בארץ . שיר שהלחין האחד — מיהר גם השני להלחין . כך הלחינו שניהם את 'אל ראש ההר' ו'בשדמות בית לחם ; ' _אידלסון הלחץ את ' בשוב ה" ומיד הביא קרצ'בסקי לתלמידיו לחן אחר . כל אחד מהם קיווה שמנגינתו תועדף . בהתמודדות סמויה זו זכה , בסופו של דבר , קרצ'בסקי , שכן בכל הדוגמאות הללו נקלטו מנגינותיו ונפוצו הרבה יותר . אל ראש ההר מלים : לוין קיפניס לחן : חנינא קרצ'בסקי אל ראש ההר ! אל ראש ההר ! הדרך מי יחסם _לפדויי קזבי ? מעבר ן - הר , הן זה מכבר —ן , — * רומזת לנו , ארץ צבי : העפילו ! העפילו ! אל רא ש ההר העפילו ! אחים , עלו ! אחים , עלו ! לב מי י _ רך , יחת מאבן נגף ? אף 1 - צעד - — עשו - — - ; ראה ד תראו : ; - אנו פי שנים אז נשגב י העפילו !
|
|