|
|
עמוד:481
מתוכה 'זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו , ' ובעבודת צוות רקחו מלים ממנו לשיר . עדות שנייה מייחסת את מלות השיר לאידלסון עצמו . כך או כך , ביום ח' באדר ב' תרע"ט כינס אידלסון את מקהלתו בירושלים לנשף הנגינה השנתי , הדפיס תכנייה ובה כלל בין היתר את מילות 'הבה נגילה , ' בשינוי סדר קל לעומת המושר היום . בניצוחו השמיעה המקהלה את השיר 'הבה נגילה' בהשמעת בכורה , והשאר יסופר בתולדות זמרת ישראל . הבה נגילה מלים : אברהם צבי אידלסון לחן : חסידי הבה נגילה ונשמחה הבה נרננה עורף אחים בלב שמח ניצני שלום בט"ו באב תרע"ח , יולי , 1918 הונחה אבן הפינה לאוניברסיטה העברית שעל הר הצופים . ביישוב ראו בטקס מאורע היסטורי _רב חשיבות וחוליה נוספת בשלשלת הגאולה . ביום הטקס קיבלו כל תלמידי בתי הספר בארץ מעטפה ובה שתי שקיות : בשקית האחת הונחו ממתקים ומגדנות לכבוד האירוע , ובשנייה — 'מחברת לילדי ישראל בארץ ישראל , ' חוברת מיוחדת שבה הוסבר לילדי הארץ בשפה קלה מהי אוניברסיטה ומדוע תוקם , ומעתה מובטח להם ש'כאשר יגדלו לא יצטרכו להרחיק נדוד לארצות נוכריות לבקש שם חוכמה ודעת , כי מצוא ימצאו אותן בארצם , ' ויהיו לנו סוף סוף פרופסורים מתוצרת הארץ . בעיר אדריאנופול שבתורכיה ישב אז המשורר והמלחין היהודי יצחק אליהו נבון . הוא נחשב לאוצר בלום של מנגינות עממיות יהודיות מספרד , מארצות הבלקן ומקהילות המזרח . עוד בשלהי המאה התשע עשרה , בימי העלייה הראשונה , ערך בארץ ביקור ראשון , והוא עתיד לשוב ולהשתקע סופית בארץ ב ; 1929 אך בינתיים הוא מקדיש שיר לכבוד הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה בירושלים , היא נווה שלם , וקורא לשיר 'ניצני שלום . ' השיר מוכר וידוע למדי , אך מעתה אפשר יהיה לשייך אותו לא רק לתקופה הנכונה , אלא גם לאירוע שלשמו נכתב . אין זה שיר השלום הראשון של נבון , וגם לא שיר השלום הראשון בזמר העברי . שירי שלום נכתבו בארץ עוד במאה התשע עשרה , בראשית ימי ההתיישבות הציונית . שיר אופטימי זה רומז ומייחל לכך שעם הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים יתחרו יהודים עם שכניהם במדע ודעת ויישמרו על חוק ומשפט . השיר הגיע ארצה בעילום שם מחברו , והושר כשיר עם יחד עם שיר נוסף של נבון , 'טעם המן ; ' אך שם המחבר חבוי בתוך השיר ואפשר לגלותו על ידי צירוף שתי האותיות הראשונות של כל חצי בית .
|
|